ערעורו של פרופ' דוד בידר נדחה, השופטים קבעו כי החלטת משרד הבריאות להגביל את רישיונו לשישה חודשים היא סבירה ומידתית
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של פרופ' דוד בידר, רופא בכיר בתחום הפוריות, וקבע כי החלטת משרד הבריאות להגביל את רישיונו לעסוק ברפואה למשך שישה חודשים, נותרת על כנה.
השופט נמרוד פלקס פסק כי ההחלטה, שהתקבלה לאחר המלצת ועדה מקצועית, משקפת איזון ראוי בין הגנה על בריאות הציבור לבין זכויותיו האישיות של הרופא.
הערעור הוגש בעקבות החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', שאימץ את המלצות הוועדה המיוחדת לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים. זאת לאחר שהוגש נגד בידר כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה במזיד, חבלה חמורה, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט.
לפי האישום, בידר ביצע טיפולי פוריות תוך שימוש בביציות מתורמת נשאית מחלה גנטית, מבלי ליידע את המטופלות, ואף הפעיל מעבדה פרטית להפריה חוץ גופית ללא רישיון.
בית המשפט: “הבחנה מלאכותית בין תרומת ביציות להפריה חוץ גופית”
השופט פלקס קבע כי לא היה מקום להתערב בהחלטת משרד הבריאות. לדבריו, "ההבחנה שמבקש המערער ליצור בין עיסוק בתרומת ביציות לבין עיסוק כללי בפריון ובהפריה חוץ גופית, היא הבחנה מלאכותית".
עוד נקבע כי ההחלטה להגביל את הרישיון ולא להתלותו כליל מבטאת איזון נכון בין זכויותיו של בידר לבין האינטרס הציבורי.
את עמדת משרד הבריאות ייצגה עו"ד מיטל אביעד בן עמי מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), שטענה כי ההגבלה משקפת "איזון ראוי בין ההגנה על בריאות הציבור לבין זכויות הרופא". לדבריה, מדובר בהחלטה שנעשתה "לאחר הליך מקצועי, יסודי ומעמיק".
כתב אישום חמור ודיון טעון על אחריות רופא בכיר
כתב האישום נגד בידר, שטרם הוכרע בבית משפט השלום בתל אביב, כולל טענות על מעשים חמורים בליבת עיסוקו כרופא פריון: שימוש בביציות מתורמות נשאיות מחלה גנטית, החזרת עוברים למטופלות מבלי ליידע אותן, וניהול מעבדה לא מורשית. משרד הבריאות טען כי מדובר ב"מקרה חסר תקדים בחומרתו" וכי בידר "זלזל בבריאות המטופלות ופגע אנושות באמון הציבור".
הוועדה המיוחדת שבחנה את המקרה המליצה על הגבלה לתקופה של שישה חודשים בעיקר בתחום הפריון, תרומת ביציות וטיפולי ההפריה לצד היתר להמשיך בעבודתו כרופא נשים.
בידר, מנגד, טען כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בפרנסתו ובשמו הטוב, וביקש לאפשר לו לעסוק בפריון ובהפריה חוץ גופית, למעט בתחום תרומת הביציות.
"פגיעה אנושה בליבת עיסוקו" טענות ההגנה
בערעורו טען בידר כי ההחלטה "אינה מידתית ואינה מאוזנת", וכי היא למעשה שקולה להתליית רישיון. "עיקר עיסוקי בעשרות השנים האחרונות היה בתחום הפריון, והגבלה גורפת כזו שוללת ממני את ליבת עיסוקי המקצועי", טען.
הוא הוסיף כי הוא בן 75, בעל עבר רפואי ואקדמי נקי, ולדבריו ההחלטה עלולה להביא לסיום הקריירה שלו. בידר גם הדגיש כי הוא תומך כלכלית בנכדו הסובל ממחלה גנטית נדירה.
לצד זאת, הוא טען כי הוועדה לא נימקה די הצורך את דחיית החלופה שהציע מגבלות ממוקדות בתחום תרומת הביציות בלבד ולא נתנה משקל מספק לנסיבותיו האישיות.
הוועדה, מצידה, ציינה כי מדובר בכתב אישום "המצביע על דפוס פעולה שיטתי ומסוכן".
במשרד הבריאות הדגישו כי החלטתם התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות ושל ההליך הפלילי המתנהל. לדבריהם, לא ניתן להסתפק בפיקוח חיצוני בלבד, שכן האישומים מגלים "דפוס פעולה מתמשך של הפרת נהלים והטעיה".
עוד נטען כי אין מדובר בעניין נקודתי הקשור לתרומת ביציות, אלא בהתנהלות רחבה המעלה חשש ממשי לביטחון המטופלות.
בית המשפט קבע כי הוועדה פעלה בהתאם לחוק ובסמכות, והחלטתה התקבלה לאחר הליך סדור ומעמיק.
מהות המעשים, המשלבים לכאורה מעילה חמורה באמון המטופלות, זלזול בבריאותן ובחיי אדם, מצביעה על מסוכנות ועל פגיעה קשה באמון הציבור במערכת הרפואה. בנסיבות אלה קשה לקבל טענה כי ניתן להסתפק בהגבלות מצומצמות יותר.
