סוכה ירוקה וחוק סביבתי – האם החוקים בישראל באמת מקיימים קיימות?

בעוד הסוכות נבנות על מרפסות וחצרות, נדמה שהפשטות מנצחת. כמה קרשים, סכך ואוויר צלול מזכירים שאפשר לחיות בהרמוניה עם הסביבה. אבל מחוץ לסוכה, ישראל מתמודדת עם מציאות משפטית וסביבתית שמעלה שאלה חדה: האם גם החוקים שלנו באמת “ירוקים”?

בין סכך לפסולת בניין

סוכות, במהותה, הוא חג סביבתי. הוא מלמד אותנו שאפשר לבנות בלי לזהם, לארח בלי לצרוך יתר על המידה, ולכבד את המשאבים שסביבנו.
אבל מעבר לסכך – המציאות שונה. ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרי סביבה קשים: זיהום אוויר חריג, פסולת בניין לא מטופלת, ואכיפה מוגבלת של תקנות קיימות.
לפי דו"חות המשרד להגנת הסביבה, פחות מ־30% מהפסולת בישראל ממוחזרת. המשמעות ברורה – רוב מה שאנחנו מייצרים וזורקים פשוט חוזר אלינו, באוויר, בקרקע ובים.
החוקים קיימים, אך היישום דל. בדיוק כמו סוכה יפה מבחוץ עם סכך דליל, כך גם מדיניות סביבתית שאין לה בסיס חזק – אינה מספקת הגנה אמיתית.

חוק סביבתי הוא תודעה

בישראל קיימים חוקים מתקדמים יחסית – חוק אוויר נקי, חוק האריזות, חוק שמירת הניקיון ועוד. אך הרביון העיקרי אינו במילים שבספר החוקים, אלא בתרבות הציבורית שמסביבם.
חוק שאינו מגובה בחינוך, באכיפה ובדוגמה אישית – נשאר אות מתה.
במדינות אירופאיות מובילות, כמו הולנד ודנמרק, קיימות היא חלק בלתי נפרד מהתרבות: הילדים לומדים על מחזור מגיל צעיר, התחבורה הציבורית נגישה, והמדינה מיישמת מדיניות ירוקה גם במגזר הציבורי.
אצלנו, לעיתים נדמה שחוק סביבתי הוא יותר סמל מאשר כלי – מעין קישוט בסוכה הציבורית, שמוצג בגאווה אך אינו מחזיק מעמד ברוח.

הסוכה כמודל משפטי

הסוכה מלמדת שיעור פשוט אך עמוק: אפשר לבנות חוקים כמו שבונים סוכה – מחומרים זמינים, מתוך צניעות, מבלי לפגוע בסביבה ומבלי לבזבז משאבים.
היא עומדת על עיקרון בסיסי של משפט סביבתי מודרני – מינימום פגיעה, מקסימום הרמוניה.
אם ניישם את עקרונות הסוכה גם במערכת החוק – נוכל ליצור מדיניות שבה החוק אינו רק מגביל, אלא גם מזמין: מזמין אחריות, מעורבות ואכפתיות אזרחית.

קיימות איננה רק מערכת חוקים, אלא הלך רוח לאומי.
כשאנחנו בונים סוכה, אנחנו בעצם מתרגלים קיימות – חומרים טבעיים, שימוש חוזר, צניעות צרכנית.
אולי הגיע הזמן שגם המדינה תבנה לעצמה “סוכה ירוקה” – מערכת חוקים ומדיניות שמבוססת על פשטות, שקיפות ואחריות אמיתית כלפי הדורות הבאים.
כך נוכל להיות לא רק עם הספר, אלא גם עם הסכך – עם שבונה נכון, חי נכון, ונושם אוויר נקי באמת.