המשטרה צפויה לסגור את החקירה נגד הרב יוסף זיני, אביו של ראש השב"כ דוד זיני, לאחר שנקבע כי לא נמצאה עבירה פלילית
במערכת המשפטית הישראלית, נדיר לראות תיק נסגר במהירות כה רבה בעיקר כאשר מדובר בדמות ציבורית המזוהה עם הצד הלא נכון של המפה הפוליטית. היום הודיעה המשטרה כי היא סוגרת את החקירה נגד הרב יוסף זיני, אביו של ראש השב"כ הטרי, דוד זיני, לאחר שנקבע כי לא נמצאה כל עבירה פלילית בדבריו.
בספטמבר האחרון ביקשה המשטרה לחקור את הרב בעקבות הקלטה בה נשמע מאחל "שבג"ץ יתפוצץ", החלטה שבאה על רקע האישור שניתן בוועדת גרוניס למינוי בנו לראש השב"כ. מאז, סערו הרשתות: מהצד האחד דרישה לחקור, ומהצד השני קריאה לעצור את הטרפת של רדיפה פוליטית.
ובינתיים, כמה קילומטרים משם, בבית המשפט העליון נפתחת תערוכה חדשה בשם "אמת מארץ תצמח", שמציגה יצירות אמנות וטקסטים נשיים סביב צדק וזהות לאומית. לא יכול להיות מיקום סמלי יותר לתערוכה שדנה באמת ובערכים בדיוק בזמן שבו הציבור מתלבט מהי אמת ומהי הסתה.
חופש הביטוי, או חופש לשתוק?
במחוז דרום של המשטרה בחנו את ההקלטות בקפדנות. ההקלטה, בה נשמע זיני אומר כי "אם הייתי שומע את אחמד טיבי אומר 'אני הריבון' והיה לי נשק, הייתי גומר את הריבון, הריבון עליו", עוררה דיון פנימי האם מדובר באיום אמיתי או בביטוי דימויי.
באגף החקירות והמודיעין הוכנה חוות דעת מיוחדת, בשל מעמדו הציבורי כרב. לבסוף נקבע כי האמירות נכללות בגדר חופש הביטוי, גם אם מדובר בביטוי בוטה.
שוטר שהגיע באופן חריג לביתו של הרב זיני, עדכן אותו כי הוגשה תלונה ושייתכן שיזומן לחקירה, אך כבר באותו ערב סגן ראש אח"מ עצר את המהלך. הסיבה: לצורך חקירת דמות ציבורית דרוש אישור מיוחד. והאישור הזה, למרבה המזל, לא ניתן.
במילים אחרות: המשטרה עצמה הבינה שהקו הדק בין ביטוי חופשי להסתה לא נחצה כאן. אבל מדוע בכלל היה צורך להגיע לשם?
ובעוד ישראל מתמודדת עם שאלות של חופש וגבולות, בעולם הטכנולוגי נפתח דיון דומה סביב פרטיות הגולשים בדפדפן החדש של OpenAI, “Atlas”. מה קורה כשהמכונה רואה הכול, ואיפה עובר הגבול בין נוחות לפגיעה בפרטיות?
“שיתפוצץ בג"ץ, שיישרף במהרה”
בהקלטות נוספות נשמע הרב אומר: "שיתפוצץ בג״ץ, שיישרף במהרה בימינו, אמן אמן". אמירה חריפה, ללא ספק אבל האם היא שונה מהקריאות שנשמעות מצד שמאל כלפי ממשלה נבחרת?
מול התלהמות המילים, עומדת שאלה אחת פשוטה: האם כל אמירה פוליטית בוטה מצד אדם דתי ימני תיחקר פלילית, בעוד אמירות חמורות פי כמה נגד דתיים ונגד צה"ל נבלעות בשקט?
הוועדה אישרה את המינוי, למרות הכול
גם ועדת גרוניס, שאישרה את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ, לא התעלמה מההקלטות. בהחלטתה כתבה כי דנה בהתבטאויות בני משפחתו של זיני, והגדירה אותן "אמירות מזעזעות וחמורות". אך לצד זאת הבהירה:
"החינוך שקיבל אדם אינו רלוונטי לטוהר מידותיו כבוגר. יש לבחון את מעשיו ועמדותיו שלו בלבד."
הוועדה אף ציינה כי האלוף זיני הדגיש שוב ושוב את מחויבותו לחוק. “הוא חזר והדגיש כי כפיפותו היא לחוק, אך לא יראה עצמו כפוף לחוק שיחייבו, למשל, לאכול חזיר”, נכתב בהחלטה.
אותם משפטים, שלכאורה נראים תמימים, הפכו בעיני חלק מהציבור להוכחה שמערכת הביטחון איננה עוד חסינה מפוליטיזציה. ודווקא כאן עולה שאלת היסוד: האם אדם נמדד במעשיו או במוצא משפחתו?
מי שמאמין לא פוחד, גם מול המערכת
ההתנהלות כלפי הרב זיני מעוררת תחושת דה ז’ה וו: שוב מתעוררת סערה תקשורתית סביב רב ימני, שוב נפתחת בדיקה, ושוב מתברר שאין כלום.
כמו בפרשות קודמות מהרב שמואל אליהו ועד רבנים מהתנחלויות המערכת ממהרת להרים גבה כלפי דמות דתית, אך מתקשה לגלות אותה נחישות כשהביקורת באה מהכיוון ההפוך.
ייתכן שבעומק, מדובר בשאלה רחבה הרבה יותר: האם חופש הביטוי בישראל הוא זכות שווה לכולם, או פריבילגיה פוליטית?
דווקא העובדה שהמשטרה סגרה את התיק במהירות, מחזקת את ההבנה שאין כאן עבריין, יש כאן אזרח שמאמין בדרך אחרת.
ואם במדינת ישראל אסור לומר "שבג"ץ יתפוצץ", אבל מותר לומר "נפרק את הציונות הדתית", אז אולי הגיע הזמן לשיחה כנה על מהי דמוקרטיה אמיתית.
