מאבק באש ובעשן: לוחם האש שניצח את הסרטן והמוסד לביטוח לאומי

מאבק על ההכרה: תביעתו של לוחם אש למוסד לביטוח לאומי התקבלה לבסוף בבית הדין לעבודה

במאבק משפטי מורכב וממושך הצליח לוחם אש לשעבר להוכיח כי סרטן הלוע בו לקה נגרם כתוצאה מחשיפתו לחומרים מסרטנים במסגרת עבודתו. המאבק החל לאחר שתביעתו להכרה בסרטן כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) בטענה כי מדובר בתחלואה טבעית שנגרמה כתוצאה מהרגלי עישון כבד בעברו.

לוחם האש, ששירת בשירותי הכבאות מעל 25 שנים, עבד כלוחם אש, קצין הדרכה, קצין חומ"ס (חומרים מסוכנים) וחוקר שריפות. במהלך תפקידו נחשף לאתרי שריפה טריים ולאסבסט, כאשר בשלב מסוים, לאחר כ-20 שנות שירות, גילה גידול סרטני מסוג קרצינומה (סרטן תאי הקשקש) על מיתר הקול הימני שלו.

לאחר שהוסר הגידול הראשון ועבר טיפולי הקרנה, התגלה גידול נוסף באותו אזור. בעקבות מחלתו, נאסר עליו כל חשיפה לעשן וסיגריות. לוחם האש פנה למל"ל בבקשה להכיר במחלתו כנובעת מעבודתו, אך בקשתו נדחתה בטענה כי לא הוכח כל קשר בין מחלתו לעבודתו וכי מדובר בתחלואה טבעית.

למרות שעישן שתי חפיסות סיגריות ביום משך שנים רבות, תבע חוקר השריפות שהסרטן בו לקה במיתרי הקול יוכר כתאונת עבודה. ותביעתו נדחתה.

הפניה לבית הדין לעבודה

בצר לו, פנה לוחם האש לעו"ד שירן כהן, המתמחה במאבקים למימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. כהן הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המל"ל. בתביעה נטען כי התובע נחשף לחומרים מסרטנים במסגרת עבודתו ככבאי וכחוקר שריפות, וכתוצאה מכך לקה במחלת הסרטן.

בתביעה נטען כי לוחם האש נחשף לאתרי שריפה טריים, העולים בעשן וחומרים רעילים נוספים, ללא ציוד מגן נשימתי עורי עד לשנת 2015. בנוסף, נחשף לעשן דיזל העולה ממנועים פעילים ואסבסט, שהינם ידועים כמסרטנים. כהן צירפה לתביעה מספר רב של חוות דעת וסיכומי מחלה מרופאים שטיפלו בלוחם האש, כולל מומחה לרפואה תעסוקתית שקבע כי קיים קשר בין החומרים להם נחשף לבין מחלת הסרטן בסבירות של למעלה מ-50%.

נציגי המל"ל הגישו לביה"ד לעבודה כתב הגנה ובו עמדה סותרת של רופא מטעמם, אשר טען כי מחלתו של לוחם האש נגרמה כתוצאה מאורח חייו והעישון הכבד בעברו. לדבריהם, עישון הוא אחד הגורמים הוודאיים לסרטן הלוע, ולכן אין להכיר במחלה כנובעת מעבודתו.

 חוות דעת המומחה

עקב חוות הדעת הסותרות, מינה בית הדין מומחה לרפואת אף אוזן גרון. לדברי המומחה, התובע אמנם עישן בעבר, אך הפסיק לעשן כ-10-12 שנים לפני שהתגלתה מחלתו. לדבריו, התובע נחשף לעשן שריפות וחומרים רעילים נוספים, כולל עשן פליטה של רכבי דיזל ואסבסט, אשר ידועים כמסרטנים. המומחה קבע כי קיימת סבירות גבוהה מאד לקשר סיבתי בין עיסוקו לבין סרטן הלוע בו לקה, תוך ציטוט רופאים מטפלים שתמכו בכך.

עקב חוות הדעת המומחה, קיבל בית הדין לעבודה את התביעה וקבע כי חוקר השריפות יוכר כנפגע עבודה. דרגת נכותו תיקבע על ידי ועדה רפואית במל"ל, אשר בהמשך קבעה כי נכותו תועמד על שיעור של מעל 60%. בעקבות כך, הוא יזכה לגמלה חודשית מכובדת לשארית חייו.

לדברי עו"ד שירן כהן, לרבים בציבור מאמינים שכאשר תביעתם נדחית על ידי המוסד לביטוח לאומי, מדובר בסוף פסוק. לדבריה, אין הדבר כך, ולעיתים קרובות, ליווי משפטי נכון בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ובהגשת הערר לוועדות הערר – עשויים להגדיל את אחוזי הנכות ואת הגמלה המשתלמת מהם. לדבריה, לא פעם נדחו תביעות מוצדקות גם בוועדות הערר של המוסד לביטוח לאומי וכן תביעות שנדחו על הסף, כאשר המל"ל סרב לאשר הכרה באירוע של תחלואה או תאונה כפגיעה בעבודה. במקרים שכאלה אין מנוס מלהגיש תביעה לבית הדין לעבודה, המשמש כערכאת ערעור, ולעיתים קרובות החלטות מקפחות ושגויות מתהפכות, וחוזרות לקביעת אחוזי נכות וגמלה  ממש כמו במקרה זה.

מקרה זה מהווה דוגמה לחשיבות המאבק על הזכויות ולקשר הסיבתי שניתן להוכיח בין חשיפה לחומרים מסרטנים במסגרת עבודה לבין מחלות קשות.