האם בית המשפט העליון יעיז להכריז על נבצרות ראש הממשלה בניגוד לעמדת העם?

בקשה משפטית יוצאת דופן: מאבק פוליטי-משפטי בין השמאל והימין מגיע לשולחן בג"ץ

14 עותרים, בהם ד"ר שלה גורן, פנו לבית המשפט העליון בבקשה חסרת תקדים: להורות על הכרזת נבצרות זמנית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך תקופת עדותו במשפט הפלילי המתנהל נגדו. העתירה, שמגיעה על רקע המתח הפוליטי הקיים בין מחנה השמאל לממשלת הימין הנוכחית, מבקשת לקבוע כי נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן בתקופת מתן העדות, תוך מינוי ממלא מקום זמני.

דרישות העותרים, מה בעצם הם רצו מבית המשפט?

העותרים, המיוצגים על ידי עורכי הדין עידן סגר וחיה ארז, דורשים:

• הכרזה על נבצרות זמנית של ראש הממשלה החל מה-2 בדצמבר 2024, מועד תחילת מתן עדותו.
• מינוי שר אחר, שהוא חבר כנסת, כממלא מקום ראש הממשלה, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה.

לטענת העותרים, לא ייתכן שנתניהו ינהל את המדינה במקביל לניהול עדותו בהליך הפלילי, שכן הדבר עלול לפגוע בתפקוד הממשלה.

עמדת הממשלה והמשיבים

הממשלה, באמצעות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה, דוחה את העתירה מכל וכל. לטענת המשיבים:

1. הכרזה על נבצרות זמנית נעדרת בסיס משפטי, ואין לבית המשפט סמכות להורות על כך.
2. ההליך המשפטי המתחדש ב-10 בדצמבר 2024 אינו מונע מנתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה.
3. חזקה על ראש הממשלה שיעדכן את בית המשפט אם תשתנה תשתית עובדתית שתמנע ממנו לתפקד.

המאבק המשפטי כזירה פוליטית

בעתירה זו ניכר כי המאבק המשפטי איננו מנותק מהשסע הפוליטי בישראל. בעוד תומכי נתניהו רואים בעתירה חלק ממסע שמוביל השמאל להפעלת מערכת המשפט נגד מנהיגי הימין, העותרים טוענים כי הם פועלים למען עקרונות שלטון החוק.

מה הלאה? נבצרות רה"מ או שהעם ינצח?

האם בג"ץ ייטה להיענות לבקשה חסרת התקדים הזו? הכרעה כזו עשויה להשפיע לא רק על נתניהו, אלא גם על מערכת היחסים בין הרשות השופטת לממשלה ועל השיח הפוליטי בישראל.