סכסוך נדל"ן בגדרה: שתי משפחות מסרבות לאפשר לשתי משפחות אחרות לבנות על המגרש המשותף

ארבע משפחות רכשו מיורשים מגרש גדול בגדרה עם זכויות בניה לארבעה בתים (2 בתים דו-משפחתיים). שתיים מהמשפחות הרוכשות בנו את בתיהן במגרש, כעת מסרבות לאפשר לשתי המשפחות הרוכשות הנוספות לבנות את ביתן בחלקתן – כך נטען בתביעה אותה הגישו עורך הדין רגב אלקיים, ממשרד עו"ד שרף-אלקיים ועורכות הדין אביטל אדרי ודנה אדרי, בשמה של בעלת זכויות בקרקע.

על פי כתב התביעה, בשנת 2011 רכשה התובעת רבע מגרש בגדרה. המגרש כולו בצורת ריבוע ומצוי באזור המיועד לבניית בתים צמודי-קרקע, משתרע על פני 1521 מ"ר, וקיימות בו זכויות בנייה ל-4 יחידות דיור. בפועל, כל אחד מארבעת השותפים בקרקע החזיק ב-1/4 מהשטח (360 מ"ר) וניתנה לו זכות לבנות יחידת דיור אחת.

לדברי עו"ד אלקיים, מדובר במגרש שטרם עבר פרצלציה, ועל כן, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רואה במגרש כולו חלקה אחת, ודורשת חתימה של כל אחד מהבעלים בקרקע, על מנת לאפשר כל שינוי במגרש.

לכל אחד מהשותפים בקרקע אמנם קיימת זכות לבנות יחידת דיור אחת בחלק שלו, אך על מנת לעשות זאת, עליו לקבל אישור חתום משאר השותפים בקרקע.

שתי משפחות מסרבות לאפשר לשתי משפחות אחרות לבנות על המגרש המשותף

על פי כתב התביעה, הסכמי השיתוף עליו חתמו כל אחד מהצדדים עוד בטרם העברת הזכויות בקרקע, קובעים כי הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם כל שותף בקרקע שיבקש לממש את זכותו, ולחתום על כל מסמך לצורך קבלת היתר לבניית יחידת מגורים אחת בחלקתו. כמו כן, נקבע בהסכמי השיתוף כי אחוזי הבנייה יתחלקו שווה בשווה בין הצדדים.

לדברי עוה"ד אלקיים, בחלוף השנים אישרה מרשתו לשניים מהשותפים בקרקע לממש את זכותם, ולבנות יחידות דיור בחלקתם, אך כאשר פנתה בעצמה וביקשה מהשותפים לממש את זכותה לבנייה, נתקלה בסירוב תמוה.

בתחילה התנגדו שתי משפחות שבנו את ביתם על הקרקע, לכך שהתובעת תוציא תצ"ר לחלקה (תוכנית לצרכי רישום) מהוועדה המקומית בגדרה. ניסיון זה לא צלח, ובסופו של דבר, בשנת 2021, התצ"ר אושר.

כאשר התובעת פנתה לרשות מקרקעי ישראל וצירפה מסמכים רבים ובהם את התצ"ר, אגרה וטופס בקשה לפיצול המגרש – בקשתה נדחתה, שכן רשות מקרקעי ישראל עמדה על דרישתה לקבל את כל חתימות כל בעלי הזכויות בקרקע.

"התובעת למעשה מצויה כבת ערובה בידי הנתבעים" טוען עו"ד אלקיים. "מצד אחד, הם מימשו את זכותם לבניית יחידת הדיור בחלקתם, אך מצד שני, הם פועלים בניגוד להוראות הסכם השיתוף עליו חתמו, ובניגוד לדין, ומונעים משום מה מהתובעת כל אפשרות ליהנות מזכות החכירה שלה".

לדברי עוה"ד אלקיים, חרף פניות חוזרות ונשנות אל המשפחות המתנגדות, בניסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט – המשפחות עומדות בסירובן, וזאת מבלי לספק שום נימוק ענייני.

אפשרויות פתרון אפשריות

בתביעה מבקש עו"ד אלקיים מבית המשפט להורות על אכיפת הסכמי השיתוף בין הצדדים. כמו כן, מתבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעים לחתום על כל המסמכים הנדרשים, הן על ידי רמ"י, הן על ידי וועדות התכנון והבניה, והן מול גורם אחר, וזאת על מנת שיתאפשר לתובעת לממש את זכותה במקרקעין.

לחילופין, מבקש עו"ד אלקיים מבית המשפט, להורות לנתבעים לרכוש את הזכויות במקרקעין מרשות מקרקעי ישראל, כל אחד בהתאם לחלקו, עפ"י הסכמי השיתוף, ולשאת בעלויות הכרוכות בכך.

לחילופי חילופין ובנוסף, מבקש עו"ד אלקיים להורות לנתבעים לפצות את התובעת בגובה עלות רכישת המקרקעין, בהתאם לשווי שיקבע בשומה שתתקבל מרשות מקרקעי ישראל, ובנוסף, לשאת בכל הוצאותיה בתהליך זה.

אופציה נוספת אותה העלה עו"ד אלקיים בפני בית המשפט, היא להורות על פירוק השיתוף בקרקע, וזאת בדרך של חלוקה בעין (פירוק שותפות בעזרת חלוקת הנכס לחלקות) כך שכל צד יוכל לממש את זכויותיו בחלקו ותוך חיובם של הצדדים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.