המוסד לביטוח לאומי: המאבק המשפטי של מכונאי הרכב להכרה בירידת השמיעה כפגיעה בעבודה
הביטוח הלאומי: למרות חשיפתו לפטישי אוויר מקדחות וקומפרסורים, ירידת השמיעה של המוסכניק – לא כתוצאה מעבודתו.
ב', תושב ירושלים כבן 54, עבד כמכונאי רכב במשך למעלה מ-32 שנים במוסך בעיר, ונחשף במהלך עבודתו לרעש בעוצמות גבוהות במיוחד. בשגרת עבודתו השתמש ב' בפטישי אוויר, מקדחות, קומפרסורים ומלטשות, בתנאים שלא אפשרו, לטענת מעסיקו, שימוש באטמי אוזניים, עקב הצורך בתקשורת תמידית עם עמיתיו לעבודה ושיקולי בטיחות.
בשנת 2015, במסגרת בדיקות תקופתיות, התגלתה אצל ב' ירידה בשמיעה. למרות זאת, הוא המשיך בעבודתו במוסך באותם תנאים. החל משנת 2022, החל ב' לסבול מירידה משמעותית נוספת בשמיעה ומטנטון דו-צדדי, ובדיקות שמיעה אשר ביצע אישרו את תלונותיו.
במהלך שנת 2023 פנה ב' לעו"ד שירן כהן, שהגישה בשמו תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקויי השמיעה והטנטון שלו כפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולפצותו בהתאם.
הטענה: פגיעה מצטברת במערכת השמיעה כתוצאה מתנאי עבודה
לדברי עו"ד כהן, מחלת מקצוע לאוזן ולשמיעה היא למעשה פגיעה מצטברת במערכת השמיעה הנגרמת כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לרעשים חזקים, גלי קול בעוצמה גבוהה, או תנודות לחץ מתמשכות. למרות שכל חשיפה בפני עצמה עשויה לא להיות מזיקה, ההשפעה המצטברת לאורך זמן עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לתאי השערה באוזן הפנימית, לאיברי השמיעה או לעצב השמיעה.
לדבריה, נזק מסוג זה שכיח בקרב אנשים העובדים בסביבות רועשות (כגון מפעלים, אתרי בנייה, או אולפנים מוזיקליים), בקרב מוזיקאים, או אצל אנשים החשופים לרעש פתאומי בתדירות גבוהה (למשל ירי או פיצוצים).
מחלת מקצוע של ליקוי או ירידה בכושר השמיעה מאופיינת בהתפתחות הדרגתית של תסמינים כמו ירידה בשמיעה, טיניטוס (צפצופים באוזניים), או רגישות יתר לרעש. הפגיעה אינה נגרמת מאירוע חד פעמי או טראומה אקוטית, אלא מהצטברות נזק לאורך זמן, ולעיתים קרובות אינה מורגשת בשלבים הראשונים עד להופעת פגיעה משמעותית בתפקוד השמיעתי.
דחיית התביעה: טענות הביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה לפיה הירידה בשמיעה של ב' מקורה בתחלואה עצבית, ולכן אין קשר בין תנאי עבודתו לבין הירידה בשמיעה.
דחיית התביעה נעשתה חרף כך שבמסגרת בדיקת התביעה, פנה הביטוח הלאומי גם למוסד לבטיחות ולגהות, אשר השיב כי במוסכים קיימת חשיפה לרעש מזיק, וכי ירידה בשמיעה היא תופעה טיפוסית אצל מכונאי רכב שעובדים שנים רבות ועל כן ניתן להצהיר ש-ב' היה חשוף לרעש במסגרת עבודתו.
עקב דחיית תביעתו של ב', הגישה עורכת הדין שירן כהן תביעה מטעמו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים המשמש כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי.
אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, אשר קבע כי קיימת זיקה ברורה בין תנאי עבודתו של ב' לבין הירידה בשמיעה והטנטון מהם הוא סובל.
לדברי המומחה עקומות השמיעה של ב' אופייניות לחשיפה ממושכת לרעש מזיק, וכי לא נמצא רקע רפואי אחר שיכול להסביר את הליקויים.
ההליך המשפטי: המאבק נמשך
בכתב ההגנה אותו הגיש הביטוח הלאומי, נטען כי סביבת העבודה של ב' לא התאפיינה בתנאי רעש קיצוניים וכי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של ב' לבין התפתחות הליקוי השמיעתי – טענה הסותרת את מכתב התשובה מטעם המוסד לבטיחות ולגהות בעניינו ואת חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התביעה.
לדברי עו"ד כהן, ההליך המשפטי עדיין מתנהל, ובית הדין צפוי להכריע בחודשים הקרובים האם יוכרו ליקוי השמיעה והטנטון של ב' כפגיעה בעבודה.
לדבריה, אם תתקבל תביעתו, יוחזר עניינו למוסד ביטוח הלאומי, שם תמונה לו וועדה רפואית אשר תקבע את מידת נכותו, ובהתאם לכך גם ייקבעו הגמלות וההטבות המגיעות לו.
מהאיש הזה לא ציפינו לשמוע את הטירוף הבא
