בנק ישראל נדרש להעביר עשרות מיליארדי שקלים לאוצר המדינה
בנק ישראל הציג רווחים מרשימים בשנת 2023 בסכום של 58 מיליארד ₪. על פי סעיף 76 לחוק בנק ישראל, מחויב הבנק להעביר את רווחיו לאוצר המדינה, בחלקם או במלואם, בהתאם לתנאים מסוימים. במקרה בו ההון של בנק ישראל במאזן עולה על 2.5% מסך הנכסים, על הבנק להעביר את מלוא רווחיו לאוצר. כאשר ההון נע בין 1% ל-2.5%, יש להעביר 50% מהרווחים, ואם ההון נמוך מ-1%, לא יועברו רווחים כלל.
עו"ד אביעד ויסולי, יו"ר המטה למען ארץ ישראל, פנה במכתב לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדרישה להעביר מיידית את מלוא הרווחים של בנק ישראל לשנת 2023 לאוצר, בטענה כי התנאים לכך על פי החוק התקיימו. לטענתו, בנק ישראל מתעלם מהחוק ומסרב להעביר את הרווחים, בניגוד לחובתו.
במכתבו לנגיד בנק ישראל, ציין עו"ד ויסולי את הנתונים הרלוונטיים מהדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2023:
- הרווח של בנק ישראל לשנת 2023 עמד על 58.013 מיליארד ₪.
- סך הנכסים ליום 31.12.2023 היה 885.4 מיליארד ₪.
- סך ההון של הבנק עמד על 10.536 מיליארד ₪.
- יתרת העודפים עמדה על 6.551 מיליארד ₪, עם יתרת הפסד של 113.881 מיליארד ₪ וקרנות שערוך של 120.432 מיליארד ₪.
עו"ד ויסולי הסביר כי "מאחר וסך ההון של בנק ישראל היה בשיעור של 1.2% מסך הנכסים, על פי החוק היה על בנק ישראל להעביר 50% מרווחיו לשנת 2023, כלומר סכום של 29.006 מיליארד ₪."
בנוסף לכך, בפניה קודמת שנשלחה ב-25 באוגוסט 2024, דרש המטה למען ארץ ישראל להעביר 80 מיליארד ₪ מרווחי יתרות המט"ח שהצטברו בבנק ישראל במהלך המלחמה, בין אוקטובר 2023 ליולי 2024. כמו כן, הוצע על ידי עו"ד ויסולי להטיל היטל מיוחד על רווחי הבנקים, שהגיעו השנה לכ-40 מיליארד ₪, כך שהבנקים יחזירו לאוצר 30 מיליארד ₪ מתוך רווחיהם.
עו"ד ויסולי הדגיש במכתבו: "זמנים קשים מחייבים פתרונות חדשים. המלחמה יצרה גירעון עצום בתקציב המדינה שיגיע השנה לכ-50 מיליארד ₪. אם בנק ישראל יעביר את רווחיו לאוצר, כפי שקובע החוק, הגירעון יתאפס ואף ייווצר עודף תקציבי. כך לא יהיה צורך בהעלאת המע"מ ומיסים אחרים או בקיצוץ שירותים לאזרחים ויימנע משבר כלכלי."
עוד הוסיף: "נגיד בנק ישראל מסרב בעקשנות לסייע למאמץ המלחמתי ולהעביר את רווחי הבנק, מתירוצי אגו ושיקולים פוליטיים פסולים. על הממשלה והכנסת להבהיר לבנק ישראל כי כספי הבנק הם רכוש המדינה ולא הקופה הקטנה של פרופ' ירון."
נראה כי המחלוקת בין המטה למען ארץ ישראל ובנק ישראל מתמקדת סביב פירושו של החוק וההשלכות הכלכליות והפוליטיות הנובעות ממנו, במיוחד בתקופת משבר ומלחמה.