כיצד פסיקה דרמטית של בית המשפט המחוזי זיכתה קצין משטרה מאשמת גרימת מוות ברשלנות, לאחר אירוע ירי שהתרחש במהלך עימות פלילי
בפסק הדין ע"פ 41422-05-24, שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני הרכב השופטים הנשיא רון שפירא, השופט יחיאל ליפשיץ והשופט ארז פורת, נדון ערעור המדינה על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זאיד פלאח) מיום 02.04.2024 בת"פ 9602-02-20, שבמסגרתו זוכה המשיב מעבירה של גרימת מוות ברשלנות בהתאם לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
בית המשפט המחוזי החליט פה אחד לדחות את ערעור המדינה ולא להתערב בהכרעת דינו של בית משפט השלום, אשר ניתנה בהתבסס על מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בתיק, תוך התייחסות מפורטת לכל הטענות שהועלו. ההכרעה ציינה כי התנהלותו של המשיב, קצין משטרה שלא היה בתפקיד בעת האירוע, הייתה ראויה בנסיבות שבהן הוא נקלע לאירוע פלילי במהלך בילוי עם משפחתו. המשיב פנה לחבורת המנוח מתוך הבנה שמתבצעת עבירה כלפי קטין אחר, ועזב את משפחתו על מנת לטפל באירוע. האירוע התדרדר כאשר צעירים החלו לתקוף את המשיב באבנים.
במסגרת האירוע, המשיב ירה באקדחו סמוך לרגלי המנוח, תוך שהוא היה נתון בסכנת חיים מידית וממשית. אף שבית המשפט המחוזי קבע כי אופן ביצוע הירי לכיוון האספלט היה שגוי מבחינה מקצועית ומבצעית, הוא לא מצא כי יש בכך כדי להביא להרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט סבר כי הירי לא הגיע לרף הפלילי הנדרש, וזאת משום שעמדה למשיב הגנת ההגנה העצמית. השופטים הסתמכו על פסיקת בית המשפט העליון, לפיה ככל שהסכנה היא מוחשית ומידית יותר, כך פוחתת הנטייה לדקדק בבחינת נחיצות הפעולה. בנוסף, צוין שיש לשקול את המיומנות המקצועית של המשיב כקצין משטרה בעת ביצוע הפעולה.
"..ככל שהסכנה מוחשית ומידית יותר, כן תפחת נטייתנו לדקדק עימו בבחינת נחיצות המעשה.." והן למשקל שיש לתת להפעלת שיקול הדעת של קצין משטרה מיומן כאשר "…ניתן לומר כי דווקא המיומנות הרבה המיוחסת… היא הנותנת לכאורה כי פעל כפי שפעל רק משהבין כי כלתה אליו הרעה… להמיתו" (ע"פ 4784/13 סומך נ' מדינת ישראל, (18.2.16)).
בית המשפט המחוזי הדגיש את מחויבותם של אנשי כוחות הביטחון, ובכללם שוטרים, לפעול במסגרת החוק, גם באירועים חמורים כמו זה שנדון בפסק הדין. השופטים הביעו את צערם על הכאב שנגרם למשפחת המנוח וכן למשיב ולמשפחתו, וקיוו לעתיד טוב יותר לכל הנוגעים בדבר.