פרטנר תפצה את לקוחותיה ב3 מיליון ש"ח לפחות
בית המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד פרטנר, במסגרתו תפצה החברה את לקוחותיה ב-3 מיליון ש"ח בגין שימוש בנתוני מיקום ללא הסכמתם.
התובענה הייצוגית הוגשה נגד פרטנר בשנת 2017 בטענה כי החברה עשתה שימוש בנתוני מיקום של לקוחותיה לצורך מכרז של משטרת ישראל, וזאת ללא קבלת הסכמה מדעת מהלקוחות.
טענות המרכזיות של התובע
- פרטנר הפרה את חוק הגנת הפרטיות בכך שלא קיבלה הסכמה מדעת מלקוחותיה לשימוש בנתוני המיקום שלהם.
- פרטנר הפרה את הסכם ההתקשרות עם לקוחותיה בכך שעשתה שימוש בנתוני המיקום שלהם למטרה שלא הוסכם עליה.
- פרטנר הפרה את רישיון ההפעלה שלה בכך שהעבירה את נתוני המיקום של לקוחותיה לצד שלישי.
טענות מרכזיות של ההגנה
- השימוש בנתוני המיקום נעשה באופן אנונימי ולא ניתן היה לזהות את הלקוחות.
- השימוש בנתוני המיקום נעשה למטרה לגיטימית של שמירה על ביטחון הציבור.
- פרטנר קיבלה את הסכמת הלקוחות לשימוש בנתוני המיקום שלהם במסגרת הסכם ההתקשרות.
הסדר הפשרה
במסגרת הסדר הפשרה, פרטנר התחייבה לפצות את לקוחותיה בלפחות 3 מיליון ש"ח. הפיצוי יינתן בצורת הטבות שונות, כגון חבילות גלישה וחבילות שיחות לחו"ל. בנוסף, פרטנר התחייבה לפעול בהתאם להוראות הדין בעתיד בכל הנוגע לשימוש בנתוני מיקום של לקוחותיה.
משמעות הפסיקה
פסיקה זו מהווה תקדים חשוב בתחום הגנת הפרטיות. היא קובעת באופן חד משמעי כי חברות הסלולר אינן רשאיות לעשות שימוש בנתוני מיקום של לקוחותיהן ללא הסכמתם המפורשת. פסיקה זו צפויה להשפיע על האופן שבו חברות הסלולר ינהגו בעתיד בכל הנוגע לשימוש במידע אישי של לקוחותיהן.
הנה לפניכם הפרוטקול המלא של פסק הדין:
| לפני | כבוד השופטת מיכל נד"ב
|
|
|
המבקש |
1. עופר בן דוד ע"י ב"כ עו"ד ראובן מושקין
|
|
|
נגד
|
||
| המשיבה | 1. חברת פרטנר תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
|
|
| פסק דין
(בעניין שבין מבקש 1 לבין משיבה 1)
|
- לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בין מבקש 1, מר עופר בן דוד, לבין משיבה 1, פרטנר תקשורת בע"מ.
- ביום 24.10.2017 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית. מר עופר בן דוד (להלן: "המבקש") הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "המשיבה") ומר אלון עמר הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד פלאפון תקשורת בע"מ. בתובענה טענו כי המשיבות עושות שימוש שלא כדין בנתוני איכון של לקוחותיהן, ובכך הן מפרות את החוק, את הסכמי ההתקשרות עם הלקוחות ואת רישיונות ההפעלה.
- הסדר הפשרה הוא רק בעניינם של המבקש והמשיבה.
תמצית בקשת האישור כנגד המשיבה
- המשיבה זכתה במכרז של משטרת ישראל למתן "יוממות וניטור דפוסי תנועות אוכלוסיה" לפי מפרט 30/2016 (נספח א' לבקשת האישור). המשיבה עושה שימוש בטכנולוגיה של חברת IBM או פועלת יחד אתה על מנת לעמוד בתנאי מפרט המשטרה.
מכרז המשטרה דורש מהזוכה בו יכולת מעקב רציפה אחרי נתיני המידע, כאשר הדרך לספק תוצרים אלו היא באמצעות מעקב רציף אחר נתיני המידע (סעיף 3.4.1 במפרט הוא שימוש באותות סלולאריים ממכשירי סלולאר).
לצורך עמידה במכרז המשטרה חייבת המשיבה לעקוב אחר לקוחותיה, לרשום את תנועותיהם, לבנות להם תיקי פרופיילינג ולשמש למעשה כ"אח גדול". מפרט המשטרה קובע כי אסור לעשות שימוש בנתוני הפרט אלא בנתונים אגרגטיביים בלבד. לדעת מומחה המבקש אין אפשרות לספק המוצרים שדרשה המשטרה ללא מעקב פרטני.
- על מנת לעמוד בדרישות של חוק הגנת הפרטיות הייתה חובה על המשיבה לדאוג לקבל "הסכמה מדעת" מצד לקוחות של החברה אשר על סמך האיכונים שלהם המשיבה עושה שימוש לצורך בניית הפרופיל עבור המכרז. היה עליה להסביר ללקוחות אשר ניאותו כביכול להשתתף באותו מיזם במה כרוך הדבר.
- המבקש אינו יודע מה הפעולות שנקטה המשיבה ואת הטכנולוגיה בה עשתה שימוש.
- על מנת לספק את הנתונים "האגרגטיביים" אותם מספקת המשיבה, שומרת המשיבה ו/או ספקי הטכנולוגיה שלה מאגרי מידע אין סופיים ביחס לכל מנוי ומנוי. מאגרי מידע אלו כוללים בצורות שונות של חיתוכי נתונים וסטטיסטיקות מתקדמות – נתונים אישיים ופרטניים של כל המנויים.
מדובר, בין היתר, בבניית תיק אפיון לכל נתין מידע המכונה בשפה המקצועית "פרופיילינג", והוא יכול להכיל נתונים בסיסיים ביותר (כגון: מקום מגורים, גיל, מין) ועד נתונים מפורטים מאוד (רמה כלכלית, נטייה מינית, השקפה פוליטית ודתית, הרגלי קניה, העדפות מיניות ועוד).
- עצם החזקת מידע כה רגיש מהווה סיכון לפרטיות של הלקוחות, שכן אין מאגר נתונים החסין מפני פריצות. עצם קיומו של מאגר פרופיילינג יוצר סכנות גדולות בתחום אבטחת המידע ובכל הנוגע לחשש כי מאגר זה דלף ו/או ידלוף.
- יש לפרש את הוראות חוק הגנת הפרטיות כמתייחסות גם ביחס לקבוצות. זכותה של קבוצה שלא יעקבו אחרי תנועותיה, לא יאפיינו את חבריה ולא ימסרו פרטים לגביה. זכות זו היא זכות חוקתית.
- הוראות החוזה עם המשיבה ברורות. אסור למשיבה לעשות כל שימוש בנתוני האיכון של לקוחותיה על מנת להפיק מהם נתונים סטטיסטיים, וכן אסור לה לשתף פעולה בעניין עם צדדים שלישיים ו/או עם ספקי הטכנולוגיה.
- גם על פי רישיון ההפעלה של המשיבה, אסור היה לה להעביר את נתוני האיכון לספקי הטכנולוגיה.
- בנוסף, למשיבה אסור לאפיין את לקוחותיה ואסור לה לאחסן את האפיונים בחצריהן.
- על פי החוק אסור להעביר קבצי איכון לא אנונימיים ולא פסדונימיים. אנונימיזציה חלשה, כפי שככל הנראה בוצעה על ידי המשיבה, לא נותנת כלל הגנה.
כל אימת שניתן להגיע לנתין המידע באמצעות הנדסה חוזרת – מדובר במידע מזוהה. כל עוד בוצעה פסדומיזציה רגילה – אין כל בעיה לזהות את נתיני המידע.
- המומחה מטעם המבקש, פרופ' הרצברג, קבע בחוות דעתו כי קבצי איכון שעבור אנונימיזציה חלשה ניתנים לזיהוי מחדש בקלות רבה – ועל כן אנונימיזציה מסוג זה אינה נותנת הגנה.
ניסוח החוזה על ידי המשיבה מעלה כי גם היא מבינה שהאנונימיזציה שלה לא נותנת הגנה.
- המשיבה ידעה כי עמדת הרשויות היא שאסור לעשות כל שימוש בנתוני האיכון.
- עניינו האישי של המבקש: המבקש הוא לקוח של המשיבה משך שנים רבות. המבקש לא הסכים כי מידע הנוגע אליו יועבר לצדדים שלישיים אלא רק בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים. המבקש לא זוכר כי קיבל הודעה כלשהיא על הכוונה לעשות שימוש בפרטיותו.
ביום 18.10.2017 פנה המבקש למשיבה בפנייה מוקדמת. המשיבה כלל לא הגיבה לפנייה.
- הקבוצה הוגדרה בקשת האישור כ: "כל אלו שנתוני המיקום שלהם הועברו ו/או נעשה בהם שימוש כלשהו ".
- עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חוזה; הפרת רישיון רט"ן; הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; הפרת סעיף 7 בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; גזל – סעיף 52 בפקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה – סעיף 63 בפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; הפרת יחסי הנאמנות בין הצדדים; רשלנות – סעיף 35 בפקודת הנזיקין; פגיעה באוטונומיה.
- הנזקים שנטענו בבקשת האישור: נזקים לא ממוניים – פגיעה בפרטיות ופגיעה באוטונומיה של הבחירה. נזקים ממוניים – בגין פגיעה בפרטיות, הפרת חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר.
נטען לפיצוי מינימאלי בסך 500 ₪ לכל לקוח, ובסה"כ – 1,000,000,000 ₪.
- הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור: צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה להפר את פרטיות לקוחותיה באמצעות שימוש בנתוני האיכון; פיצוי.
תמצית תשובת המשיבה
- ביום 4.6.2018 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור.
- המבקש לא הניח תשתית ראייתית ראויה אשר מוכיחה כי המשיבה פגעה בפרטיות לקוחותיה, וכל טענותיו של המבקש מבוססות על סברה בלבד.
- לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק הגנת הפרטיות מכיוון שעילה זו אינה נמנית על העניינים המנויים בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן:"חוק תובענות ייצוגיות"). הערכאה המבררת דחתה בקשת אישור שהוגשה על פי חוק הגעת הפרטיות. גם מישיבת ועדת חוק חוקה ומשפט מיום 6.6.2007 עולה כי הייתה הצעה להוסיף בתוספת השנייה את חוק הגנת הפרטיות אך זו לא הוספה. גם פרופ' בירנהק הציע לאחרונה לקדם את הוספת העילה של הגנת הפרטיות בחוק תובענות ייצוגיות.
- המבקש נתן את הסכמתו מדעת למשיבה, כמפורט בהסכם ההתקשרות עמו, כי המשיבה תהיה רשאית לעשות שימוש בנתונים של הלקוחות, לרבות נתוני מיקום למטרות סטטיסטיות שונות ואף תהיה רשאית להשתמש בשירותים של צד ג' לצורך פעולות עיבוד ואיסוף נתונים שעלול להכיל מידע אישי (ראו סעיף 6.1 ו-6.2 להסכם ההתקשרות עם המבקש). לפיכך, הייתה רשאית המשיבה לעשות שימוש במידע לצורך מכרז המשטרה שהוא למטרה סטטיסטית באמצעות חברת IBM.
- בהתאם לפסיקת בתי המשפט, החקיקה בעניין, הנחיות מנהליות ודוחות ציבוריים – חוק הגנת הפרטיות עוסק במידע מזוהה או מידע שניתן לזיהוי באמצעים סבירים בלבד. כאשר מידע שנמסר אינו מזוהה עם אדם ספציפי או קבוצה, ניתן למסור את המידע הזה ואין פגיעה בפרטיות האדם.
- במסגרת מכרז המשטרה, משטרת ישראל ביקשה לזהות מגמות ולאמוד את גודל האוכלוסייה הכללי ולא להתחקות אחרי תנועה של אנשים ספציפיים או קבוצות שהם לקוחות המשיבה. אי לכך, תוצרי מכרז המשטרה היו תוצרים אגרגטיביים ומבוססי אקסטרפולציה (ניפוח נתונים) הכוללים את כמות האוכלוסייה המוערכת באזורי השירות של כל אחד מהאזורים שהוגדרו על ידי המשטרה, כך שלקוחות המשיבה לא מזוהים ואינם נתונים לזיהוי, ומומחה המבקש מודה שבנסיבות העניין אין פגיעה בפרטיות הלקוחות.
- חברת IBM שימשה כנותנת שירותים לצורך הפקת דוחות עבור משטרת ישראל. לצורך כך, המשיבה הקימה בחצריה מערכת ייעודית לצורך הפרויקט אליה הועברו רשומות LDR שכל רשומה כללה זמן, מזהה התא וערך מוצפן באמצעות אלגוריתם הצפנה חזק שבוצע על מספר טלפון של המנויים (להלן: "המערכת הייעודית") וכי מפתח ההצפנה נשמר בצורה מאובטחת אצל המשיבה.
רק לשלושה אנשי מפתח בחברת IBM ניתנה גישה מאובטחת למערכת הייעודית אשר כללה גם פרוצדורה קפדנית של סיסמאות אישיות; הפעולות של אנשי המפתח ביחס לרשומות ה-LDR התמצו בביצוע שאילתות אגרגטיביות שמהותן לבדוק כמה מנויים נמצאו בתא השטח וזמן נתונים; שלושת אנשי המפתח לא גילו מידע לאיש ולא ניסו לבצע מניפולציה בנתונים, לרבות כזו שמטרתה לזהות את המנויים, וכן לשלושת אנשי המפתח לא היה מושג לגבי זהותו של מנוי מסוים ולא היה להם את הידע או הכלים לעשות זאת.
למערכת הייעודית לא היה כל קשר לא באופן ישיר ולא באופן עקיף למערכות המשיבה הכוללות פרטים אישיים מזהים אודות לקוחותיה.
בחוות של דעת פרופ' עומר טנא, צוין שאין לראות בגישה שניתנה לשלושת אנשי מפתח משום העברת מידע, שכן חברת IBM פעלה כזרועה ארוכה של המשיבה לצורך הפקת הדוחות האנונימיים עבור המשטרה.
- בחוות הדעת של פרופ' בננסון, צוין שממילא רשומות LDR לא ניתנות לזיהוי מחדש באמצעים סבירים, מאחר שהרשת של המשיבה היא רשת דינמית שמווסתת את העומסים בזמן אמת, כאשר המטרה היא ליצור איזון בעומס ובאיכות החיבור. בשל כך קשה ואף בלתי אפשרי לייצר חתימה סלולרית מובהקת של המנוי, שתאפשר להצליב אותה עם מקורות חיצוניים לצורך זיהוי מחדש.
- קיימים למשיבה פטורים והגנות לפי סעיפים 18–19 לחוק הגנת הפרטיות, שכן התוצרים שהועברו למשטרה נועדו לשרת אינטרס ציבורי מובהק.
- יתר העילות המשפטיות אינן מתקיימות; אין נזק ואין קשר סיבתי; עניינה של בקשת האישור נושא אופי אינדיבידואלי, הדורש בירור אישי ונפרד שלא ניתן לקיים בדרך של תביעה ייצוגית; יתר התנאים הייצוגים לא מתקיימים.
השתלשלות ההליך
- ההליך דנן, אינו ההליך הראשון שעוסק בשימוש שעושה חברת סלולר בנתוני מיקום של לקוחותיה, מבלי שניתנה לכך הסכמה מדעת של הלקוחות. קדם להליך זה ת"צ 22141-03-15 גרינברג נ' סלקום (5.3.2020) (להלן: "עניין גרינברג").
ביום 5.3.2020 אישרתי את הסדר הפשרה בעניין גרינברג. הסדר זה כלל הסדרה עתידית – עמידה בהוראות החוק, וכן הטבה לחברי הקבוצה – בשווי נטען של 21,000,000 ₪ (בדמות הגנה רשתית לתשעה חודשים או לחלק מהמינויים ניתנה בחירה לקבל זיכוי של 1 ₪ לחודש במשך 9 חודשים. הבודק שם העריך את שווי ההטבה בין 12- 19 מיליון ש"ח).
- בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים ארוכים, שכללו בקשות מקדמיות רבות.
התקיימו שבעה דיוני הוכחות, במהלכם נחקרו עדי המבקשים ועדי המשיבות.
- ביום 9.5.2023 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה.
(ההליך בין המבקש 2 למשיבה 2 עדיין ממשיך להתנהל).
- ביום 17.5.2023 הוריתי על פרסום הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים. העתק מההודעה בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מבקשת האישור יישלחו למנהל בתי המשפט, ליועמ"ש ולממונה להגנת הצרכן. ביום 28.5.2023 הודיעה המשיבה על ביצוע האמור.
- ביום 24.8.2023 הגישה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה ולפיה: "הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו להביע עמדה לחיוב או לשלילה ביחס להסדר הפשרה".
עיקרי הסדר הפשרה
הגדרות:
- חברי הקבוצה – "כל מנויי הסלולר של פרטנר שנתוני המיקום שלהם הועברו ו/או נעשה בהם שימוש כלשהו בקשר עם מכרז המשטרה".
- המועד הקובע – המועד שהוא 90 ימים מיום שפסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט.
הסדרה עתידית:
- המשיבה מתחייבת לפעול לפי הדין.
פיצוי לציבור:
- הוסכם בין הצדדים כי לנוכח הקושי באיתור פרטני של חברי הקבוצה ופיצויים באופן אישי (בשים לב לכך שחלק מחברי הקבוצה לא היו רשומים כלקוחות המשיבה באופן ישיר, ולנוכח קשיים באיתור חברי הקבוצה שאינם עוד לקוחות פרטנר), ובשים לב כי שווי ההטבה האינדיבידואלית המוצעת במסגרת הסדר הפשרה אינו גבוה, ההטבה במסגרת הסדר הפשרה תוצע לכלל מנויי הסלולר של המשיבה שלהם מנוי חודשי במועד הצעת ההטבה.
- עד המועד הקובע, תציע המשיבה לכלל מנויי הסלולר הטבות בחינם בהיקף שלא יפחת מ-3,000,000 ₪ באופן הבא:
- א. המשיבה תשלח הודעות טקסט (באמצעות מסרונים- SMS ו/או באמצעות הודעות באפליקציית WhatsApp (להלן: "הודעות טקסט") לאלו מתוך מנויי הסלולר אשר אינם חסומים לגלישה, במסגרתן יוצע להם לקבל ללא עלות תוספת גלישה בנפח של 50GB לחודש בשווי של 19.9 ₪ (להלן: "הטבת חבילת גלישה").
- ב. למנויי סלולר אשר חסומים לשירות גלישה – המשיבה תשלח לכתובת הדואר האלקטרוני המעודכנת במערכותיה הודעת דואר אלקטרוני המציעה להם לקבל ללא עלות חבילת חו"ל הכוללת חבילת 1,000 דקות ליעדים נבחרים בחיוג לחו"ל לניצול במשך חודש בשווי 19.9 ₪ ובהתאם לתנאי השירות של שירות זה (להלן: "הטבת שיחות לחו"ל")
- ג. הנתבעת תשלח את ההודעות המפורטות בס"ק א-ב' לעיל עד 45 ימים מהמועד הקובע (להלן: "ההודעה הראשונה").
- ד. בתום החודש בו יינתן למנויים הטבת חבילת גלישה או הטבת שיחות לחו"ל, ייפסק השירות באופן אוטומטי ומנויי המשיבה לא יחויבו בהטבות בחודש שלאחר מכן.
- ה. ההצטרפות לכל אחת מההטבות לעיל תהיה באמצעות לחיצה על קישור שהמשיבה תכלול בהודעת הטקסט/הודעת הדוא"ל, בהתאמה. הקישור יהיה בתוקף לא פחות מ-30 ימים ממועד משלוח הודעות הטקסט או הודעת הדואר האלקטרוני לכל מנוי. תוקף הקישור יצוין בהודעה.
- ו. לאחר משלוח ההודעה הראשונה, תהיה רשאית המשיבה, לפי שיקול דעתה, לשלוח למנויי הסלולר עד שלוש הודעות טקסט או הודעות דואר אלקטרוני נוספות שגם בהן יוצע למנויי המשיבה להצטרף להטבות המוצעות כמפורט לעיל, וזאת במהלך תקופה של עד 8 חודשים שיתחילו להימנות מהמועד הקובע (להלן: "התקופה הראשונה").
- ז. ככל שבתום התקופה הראשונה לא ינוצלו הטבות בשווי סכום הפיצוי, המשיבה תאריך את תקופת משלוח ההודעות בארבעה חודשים נוספים (להלן: "תקופת הארכה") ותהיה רשאית לפי שיקול דעתה לשלוח בתקופה זו עוד שתי הודעות למנויי הסלולר באמצעות הודעות טקסט או הודעות דואר אלקטרוני, בהתאמה.
- ח. למען הזהירות, בית המשפט מתבקש לקבוע כי ההודעות שישלחו בהתאם להסדר זה לא מהוות "דבר פרסומת" כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת, התשמ"ב-1982. יובהר כי ההודעות הנ"ל הן הודעות אשר נשלחות בהתאם להסדר פשרה זה ואינן מפרות את הוראות סעיף 30א בחוק התקשורת, ובכל מקרה נמסרת הסכמת ב"כ המבקש למשלוח ההודעות, כמי שמייצג את חברי הקבוצה ובכפוף לאישורו של בית המשפט.
- ט. המשיבה תהיה רשאית להציע למנויי הסלולר את ההטבה הרלבנטית גם בדרכים אחרות, למשל באמצעות נציגי שירות שלה או באמצעות פרסום באתר.
- י. ככל שגם בתקופת הארכה לא ינוצלו הטבות בשווי סכום הפיצוי (קרי, אם ינוצלו פחות מ-150,754 הטבות), תעביר המשיבה את ההפרש בין שווי ההטבה שנוצל ובין סכום הפיצוי כתרומה לקרן לניהול תובענות ייצוגיות שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן") תוך בקשה לייחד את הכספים למטרות הנוגעות להגנת הפרטיות.
- יא. המשיבה תגיש תצהיר על ניצול ההטבות בשווי 3,000,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום ניצול ההטבות או בדבר הסכום המיועד לתרומה לקרן, הכל לפי העניין.
ביטול הסדר הפשרה, ויתור והסתלקות:
- אם ימסרו 50 מחברי הקבוצה הודעות פרישה, המשיבה תהיה רשאית לבטל את הסדר הפשרה תוך 14 ימי עסקים מתום המועד האחרון להגשת הודעות פרישה של חברי הקבוצה או המועד בו תימסר למשיבה הודעת פרישה ה-50 במספר, לפי המאוחר, וזאת לפי שיקול דעתה הבלעדי של המשיבה וללא צורך במתן הנמקה כלשהי, ומבלי שהדבר יטיל עליה חבות כספית ו/או אחרת. במקרה של ביטול הסדר הפשרה, יראו את הסדר הפשרה וכל ההסכמות, התוצאות והאישורים שנבעו ממנו – כאילו לא היו וההליכים בבית המשפט ימשיכו להתנהל.
- אם בית המשפט לא יאשר חלקים מהסדר הפשרה או ינהג כאמור בסעיף 19(ד) בחוק תובענות ייצוגיות, תהיה המשיבה רשאית לבטל את הסדר הפשרה תוך 14 ימי עסקים מיום החלטת בית המשפט וזאת לפי שיקול דעתה הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי ומבלי שהדבר יטיל חבות כספית ו/או כל חבות אחרת.
- ככל שיוגש ערעור על ידי צד ג' על פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה או בקשה לביטול פסק הדין, והיה ויתקבל הערעור על פסק הדין או בקשה לביטול פסק הדין כאמור, המשנה את הסדר הפשרה, תהיה רשאית המשיבה לבטל את הסדר הפשרה בתוך 14 ימי עסקים מיום שנמסר לה עותק של פסק הדין בערעור או ההחלטה בבקשה לביטול, וזאת לפי שיקול דעתה הבלעדי וללא צורך במתן הנמקה כלשהי ומבלי שהדבר יטיל עליה חבות כספית ו/או כל חבות אחרת.
- במקרה של ביטול הסדר הפשרה כדין, הסדר הפשרה יהיה חסר תוקף משפטי, כאילו לא נחתם מלכתחילה ולא ניתן יהיה לעשות בו ו/או בכל מסמך או מצג שקשור בו שימוש כלשהו. האמור לעיל, חל גם על טיוטות, מסמכים, עמדות, בדיקות וכל מסמך אחר או דברים שבעל פה הקשורים להסדר הפשרה.
- המבקש ובא-כוחו לא יהיו זכאים לקבל תשלום כלשהו בהתאם להסדר זה, אם ההסדר יבוטל. אם שולמו סכומים כאמור – ישיב אותם המבקש וב"כ בתוך 14 ימים עסקים בצירוף הפרשי הצמדה.
- עם אישור הסדר הפשרה, יתגבש מעשה בית דין וויתור וסילוק של המבקש, באי-כוחו ו/או מי מטעמם, בין במישרין ובין בעקיפין, וכל אחד מחברי הקבוצה בקשר לכל הטענות, העילות והסעדים שבתובענה ו/או בבקשת האישור ו/או בתגובה לתושבה שהועלו במסגרתן כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה, לרבות כנגד נושאי משרה, בעלי מניות ונושאי משרה בבעלי המניות.
המבקש ו/או מי מטעמו מתחייבים לא לשדל ו/או לסייע ו/או להיות מעורבים בעתיד במישרין או בעקיפין בנקיטת הליכים כלשהם כלפי המשיבה ו/או מי מטעמה לרבות כנגד נושאי משרה, בעלי מניות ונושאי משרה בבעלי המניות, ביחס לכל העניינים הנוגעים, במישרין או בעקיפין, לתובענה ו/או לבקשת האישור ו/או לתגובה לתשובה ולטענות שהועלו במסגרתן.
מינוי בודק:
- הצדדים מבקשים כי בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מבלי למנות בודק חיצוני להסדר הפשרה מהטעמים הבאים:
- הסדר פשרה זה ותנאי הם תוצאה של הערכת הצדדים את הסיכונים והסיכויים של בקשת האישור, על רקע השאלות העובדתיות והמשפטיות העולות ממנה. ההסכמות במסגרת הסדר הפשרה לא מצריכות בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות ועל כן לבודק אין יתרון בבחינת הסדר הפשרה על פני בית המשפט בהערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים בתיק.
- מינוי בודק יעכב ויסרבל את הדיון בהסדר הפשרה, וממילא גם את ביצועו וכן יגרור הוצאות נוספות בלא שתהיה תועלת בכך.
גמול ושכ"ט:
- הצדדים ממליצים כי הגמול למבקש, הוצאותיו ושכר הטרחה יעמדו על הסכומים הבאים:
- גמול למבקש בסך 161,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית.
- החזר הוצאות בסך 99,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית של ב"כ המבקש, המגלמים לטענת המבקש חלק יחסי מעלויות חוות הדעת של פרופ' הרצברג המיוחסות למשיבה, כולל מימון הטסתו ארצה לצורך חקירתו הנגדית בתקופת הקורונה והוצאות השהייה שלו במדינת ישראל אשר התארכה עקב מחלתו בנגיף הקורונה והצורך לשהות עד למועד הנדחה לשמיעת עדותו שלא היה קבוע במקור (45,000 ₪), וכן חלק יחסי מעלות תוכנת האיכון שהוכנה על מנת להגיש חוות דעת נוספת מטעם פרופ' הרצברג אשר נצרכה, לטענת המבקש, לצורך הוכחת יכולת האיכון המדויק על בסיס אנטנות של המשיבה עצמן. וכן החזר הוצאות בסך 4,000 ₪ בגין הזמנת שירות הוידאו קונפרנס ותמלול לחקירת פרופ' הרצברג בשל היותו בבידוד בארץ לאחר שחלה בנגיף בדיון מיום 9.1.2023.
- שכר טרחה בסך 490,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית.
- מלוא ההוצאות ו- 60% מסכום הגמול ומשכ"ט ישולמו תוך 30 ימים שפסק הדין יהפוך לחלוט. היתרה תשולם תוך 30 ימים לאחר הגשת תצהיר ובכפוף לאישור בית המשפט.
- הסכומים המפורטים לעיל ישולמו לב"כ המבקש והוא אחראי להעביר למבקש את חלקו.
לסכומים לעיל יצורף מע"מ כנגד קבלת חשבונית מס כדין. מהסכומים ינוכה מס במקור, אלא אם ב"כ המבקש והמבקש יציגו אישורים למשיבה בדבר פטור מניכוי מס במקור בתוך 7 ימים מיום מתן פסק הדין המאשר את הבקשה לאישור הסדר פשרה.
ב"כ המבקש רשאי לפנות למשיבה על מנת לעכב את התשלום וזאת כדי ליתן שהות להסדיר את הניכוי במקור בגין התשלום מול רשויות המס וזאת עד 45 ימים ממועד מתן פסק הדין.
הסכומים ישולמו באמצעות העברה בנקאית, כנגד הצגת אישור על ניהול חשבון בנק.
שונות
- ההסדר כולל אל כל ההסכמות שבין המבקש ובאי כוחו לבין המשיבה, והוא מגבש וממצה באופן בלעדי וסופי את כל ההסכמות בקשר עם האמור בו.
- לא יהיה כל תוקף לכל שינוי או תוספת להסדר, אלא אם נעשו בכתב ונחתמו על ידי באי כוח הצדדים בהסדר. לא תישמע טענה של שינוי ההסכם בעל פה. לא יהיה תוקף לכל מצג ו/או מו"מ, ככל שנוהל בין הצדדים, קודם לחתימת ההסדר.
- הצדדים מתחייבים לפעול בתום לב לקיומו של הסדר הפשרה ולבצע את כל הפעולות ולחתום על כל המסמכים, האישורים, הטפסים וההודעות, ככל שיידרש ושיהיה מועיל לצורך ביצוען של הוראות הסדר הפשרה.
נימוקי הצדדים מדוע ההסדר ראוי והוגן
- הסדר הפשרה הוא הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין, בהיותו משקף איזון ראוי של מערך הסיכונים והסיכויים הטמונים בניהול ההליך.
- בהשוואה להסדר הפשרה שאושר בעניין גרינברג, שם הועלו טענות בעניינים דומים לאלו שהועלו בבקשת האישור כאן, עולה כי הסדר הפשרה הוא ראוי.
- ביחס להסדרה העתידית – אין כל הבדל בין התחייבויות סלקום שם להתחייבויות המשיבה שם. התחייבות זו עולה בקנה אחד עם עמדת בית המשפט בעניין גרינברג, שהביע עמדה כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לשמש כ"רגולטור" בסוגיות טכנולוגיות סבוכות וכי "די בכך שהמשיב יצהיר כי יפעל על פי הדין, כפי שעשתה המשיבה".
- ביחס לפיצוי לחברי הקבוצה – בעניין גרינברג קבע בית המשפט כי סכום ההטבה לקבוצה עומד על סכום שבין 12- 22 מיליון ₪. המבקש סבור כי ההטבה בענייננו, בשווי של 3 מיליון ₪, הוא ראוי מהטעמים הבאים:
- בעניין גרינברג השימוש בנתונים נמשך תקופה של כ-4 שנים, ומנגד – המשיבה טוענת כי בענייננו מדובר בתקופה של שנה בלבד.
- בעניין גרינברג נעשה שימוש ב-IMSI שהוא מזהה חד-חד ערכי, המקל מאוד על הזיהוי מחדש, המשיבה לא פעלה כך.
- בעניין גרינברג הופעלה מערכת משוכללת שכל מטרתה הייתה מעקב ואיפיון, בעוד המשיבה טוענת בתוקף כי לא הייתה מערכת כזו.
- המשיבה טוענת לקיומן של מספר הגנות, בשים לה לכך שתכלית פרויקט המשטרה היא ציבורית, וכי לא יעלה על הדעת כי מצד אחד המשטרה תפרסם מכרז לקבלת דוחות המבוססים על נתונים סלולאריים ומנגד ייקבע כי יש עילה כנגד המשיבה שמסרה דוחות המבוססים על נתונים אלו. המבקש חולק על טענות אלו, אולם אין לדעת כיצד בית המשפט יתייחס לטענת הגנה זו.
- שיטת הפיצוי עצמה, ועצם הפיצוי עולה בערכו הסגולי על הפיצוי שניתן בעניין סלקום, שכן במקרה זה רק מי שבאמת ירצה את ההטבה יקבל אותה, ויתרת ההטבה – ככל שתיוותר – תתרם לקרן.
- גם מבחינת שיקולי ההרתעה יש מקום לאישור ההסדר. המשיבה קיבלה בגין הפרויקט סכום של 260,000 ₪ בלבד, כאשר במסגרת הסדר זה הסכימה לתת לקבוצה הטבה בסך 3,000,000 ₪ וכן לשאת בהוצאות, גמול ושכ"ט בהיקף של 750,000 ₪ ובתוספת עלויות ההתדיינות של עשרות רבות של שעות שמיעת הראיות וביצוע ההסכם שיש בהם "כדי הרתעה בהתחשב בשווי ההתקשרות". הדברים עולים בקנה אחד עם הקביעות בפסק הדין סלקום.
מינוי בודק
- סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר."
- בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.2006 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 – מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה."
- מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו – לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.
ולענייננו.
- בנסיבות העניין שלפניי לא מצאתי כי יש למנות בודק.
מדובר בהטבה שיש לה שווי כספי נטען והערכת סבירותו בהתחשב בהפרה הנטענת הוא עניין לבית המשפט לענות בו. כך הדבר לעניין ההכרה בסבירותו של הסדר פשרה זה, והיותו הוגן ומאוזן.
דיון
- סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').
- סעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."
- הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "כל מנויי הסלולר של פרטנר שנתוני המיקום שלהם הועברו ו/או נעשה בהם שימוש כלשהו בקשר עם מכרז המשטרה."
- עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חוזה; הפרת רישיון רט"ן; הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; הפרת סעיף 7 בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; גזל – סעיף 52 בפקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה – סעיף 63 בפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; הפרת יחסי הנאמנות בין הצדדים; רשלנות – סעיף 35 בפקודת הנזיקין; פגיעה באוטונומיה.
- הנזקים שנטענו בבקשת האישור: נזקים לא ממוניים – פגיעה בפרטיות ופגיעה באוטונומיה של הבחירה. נזקים ממוניים – בגין פגיעה בפרטיות, הפרת חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר.
נטען לפיצוי מינימאלי בסך 500 ₪ לכל לקוח, ובסה"כ – 1,000,000,000 ₪.
- הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור: צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה להפר את פרטיות לקוחותיה באמצעות שימוש בנתוני האיכון; פיצוי.
- לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה וכן לא הוגשו בקשות ליציאה מן הקבוצה.
היועצת המשפטית לממשלה לא מצאה לנכון להביע עמדה לעניין הסדר הפשרה, לחיוב או לשלילה.
- בבוא בית המשפט לאשר הסדר פשרה, צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה…וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות).
- מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
- אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו, יש בו כדי לענות על מטרות חוק תובענות ייצוגיות המנויות בסעיף 1 ועל כן מדובר בהסדר פשרה ראוי והוגן ואלה טעמיי:
הסדר הפשרה כולל פיצוי בגין ההפרה הנטענת בעבר – סכום הפיצוי בשווי 3,000,000 ₪.
למשיבה טענות כבדות משקל לעניין ההפרה הנטענת, בין היתר לעניין יכולת הזיהוי של המנויים נוכח התהליך שעברו הנתונים – שאלה שבה חלוקים המומחים, וכן העובדה שהמכרז ומאפייניו נקבעו על ידי משטרת ישראל האמונה בין היתר על קיום הדין. כמו כן יש טענה, שטרם הוכרעה, כי נושא הגנת הפרטיות אינו כלול בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות ועל כן אינו יכול להיות עילה לתובענה ייצוגית.
אשר לדרך הפיצוי – אכן, דרך המלך היא פיצוי או סעד לחברי הקבוצה. ואולם, מקום שפיצוי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין רשאי בית המשפט להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור. בנסיבות העניין, בהתחשב בהפרה הנטענת, בקושי המעשי והעלויות לאתר באופן פרטני את חברי הקבוצה ולפצותם באופן אישי, ובשים לב כי ההטבה לכל חבר קבוצה נמצאת ברף הנמוך של הפיצוי, מצאתי לאשר כי הפיצוי יינתן לכל מנויי הסלולר של המשיבה להם מנוי חודשי, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 20(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
הסדר הפשרה קובע כי סך הפיצוי שתשלם המשיבה למנויי הסלולר שלה לא יפחת מ-3,000,000 ₪, וכן נקבע מנגנון ראוי להבטחת תשלום הפיצוי במלואו.
לעניין ההסדרה לעתיד – הוסכם בין הצדדים כי המשיבה מתחייבת לפעול לפי הוראות הדין.
הסדרה זו הוסכמה בין הצדדים נוכח המחלוקת שהתעוררה בהסדר הפשרה בעניין גרינברג בשאלה האם זה מתפקידו של בית משפט זה לשמש כ"רגולטור" בסוגיות טכנולוגיות סבוכות, ולהסכמה הדומה שהושגה לבסוף שם (ראו סעיף 79 בפסה"ד שם).
לאור האמור בעניין גרינברג, אני סבורה כי לעניין ההסדרה העתידית ההסדר הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
הסדר הפשרה משקף באופן ראוי את מערך הסיכונים והסיכויים הטמונים בניהול ההליך על ידי הצדדים.
הסדר הפשרה יסיים את ההליך בין הצדדים שלא ידוע מה תהיה תוצאתו לצדדים. הסדר הפשרה חוסך הוצאות בהמשך ניהול ההליך ובזמן שיפוטי יקר.
היועמ"ש לא התנגד להסדר הפשרה ולא הוגשו התנגדויות מטעם חברי הקבוצה.
גמול ושכר טרחה
- הצדדים המליצו לקבוע גמול למבקש בסך 161,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית; החזר הוצאות בסך 99,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית של ב"כ המבקש, המגלמים באופן יחסי את עלויות חוות הדעת של פרופ' אמיר הרצברג; שכ"ט לב"כ המבקש בסך 490,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית.
- סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".
- סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".
- סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".
- בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") פורטו השיקולים הרלבנטיים שעל בית המשפט לבחון בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה. שיקולים אלו חולקו לשלושה סוגים עיקריים: סוג ראשון – שיקולים שעניינם איזון בין השאיפה לעודד הגשת הליכים ייצוגיים ראויים לבין הצורך למנוע ניהול של הליך סרק; הסוג השני – שיקולים שעניינם התנהלותו של בא-הכוח המייצג, תוך ששכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה; הסוג השלישי – היחס בין הגמול ושכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה, מתוך הנחה שיש להימנע מפסיקת גמול ושכר טרחה המפחיתים באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (פסקה 2 בפסק הדין שם).
השופטת ע' ברון בע"א 689/16 עבדאלקאדר נ' עיר השעשועים בע"מ (7.5.2018) הוסיפה בעניין זה, כדלקמן:
"…לבית המשפט תפקיד ייחודי בקביעת גמול ושכר טרחה גם משום שמדובר בכלי חשוב ומרכזי להתוויית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים. "האינטרס הכלכלי הוא הקטר המניע את רכבת התובענות הייצוגיות" כלשונו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין…
… על הערכאה הדיונית מוטל אפוא לעשות שימוש מושכל בכלי הגמול ושכר הטרחה, באופן שיקדם הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות ובה בעת ימנע מצב שבו "המרוץ לגמול ולשכר הטרחה ישטוף ויטביע את המטרה הציבורית" (המשנה לנשיאה, שם). בהיבט זה, פסיקת גמול ושכר טרחה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך וטומנת בחובה השלכות רוחב הנוגעות לתחום הייצוגי כולו. " (פסקה 14, שם).
ולענייננו.
- שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה מביא להתחייבות של המשיבה לפעול על פי הדין בעתיד, בשים לב לעניין גרינברג. כמו כן ניתן פיצוי בסך 3,000,000 ₪ לציבור הקרוב ביותר לחברי הקבוצה.
שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המשיב ובא-כוחו. אני סבורה כי ההליך מעלה סוגיה שאינה פשוטה. ההליך דנן הצריך השקעת זמן וכישורים בניהול הליך שארך קרוב ל-6 שנים וכלל הגשת בקשת אישור, הליכים מקדמיים רבים, דיוני הוכחות ארוכים וגיבוש הסדר פשרה. אשר לסיכון – אני סבורה כי המבקש ובא-כוחו נשאו בסיכון כבכל תובענה ייצוגית אשר מוגשת, כי התובענה תידחה וכי יחויבו בהוצאות.
שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית בענייננו העלתה לדיון שאלה מורכבת שהתעוררה נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות.
- לאור האמור עד כאן מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים ואת החזר ההוצאות המוסכם.
- אשר למועדי התשלום –
אני מורה כי מלוא ההוצאות והגמול ו-50% משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יהפוך חלוט.
היתרה (50% משכר הטרחה) תשולם לאחר קבלת תצהיר המשיבה על ניצול ההטבות בשווי סכום הפיצוי או בדבר הסכום המיועד לתרומה לקרן, ולאחר קבלת אישור בית המשפט לכך.
סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
- המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבא-כוחו, בהתאם למפורט בסעיפים 72 לעיל.
- אני מורה כי ההודעות שישלחו בהתאם להסדר זה אינן מהוות "דבר פרסומת" כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת, התשמ"ב-1982.
- אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו כל הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות.
- נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, ישלחו ב"כ הקבוצה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות.
- הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.
- הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ד, 28 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים."
מוכנים לסיום המלחמה? חשבתם כבר איפה הכי כדאי לבקר באיראן? כיף! פורטל החיים הטובים של ישראל עם הפרטים הכי שווים על הטיול הבא שלכם
