כ"ץ הפתיע: המתיישבים כבר לא אויבי המדינה

שר הביטחון ישראל כ"ץ מבטל צו מעצר מנהלי ראשון כנגד מתיישב

שר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל לראשונה צו מעצר מנהלי נגד מתיישב יהודי, במהלך המצביע על שינוי במדיניות מערכת הביטחון כלפי מתיישבים ביהודה ושומרון. ההחלטה, שהתקבלה לפני כשבועיים, נוגעת לאיתיאל בן צוריה, תושב השומרון, שהיה עצור בצו מנהלי שנחתם על ידי שר הביטחון הקודם, יואב גלנט. בעקבות הביטול, צפוי בן צוריה להשתחרר ממעצרו כבר בינואר 2025, כחודשיים לפני המועד המתוכנן.

עלייה במספר המעצרים המנהליים בתקופת גלנט

נתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על עלייה חדה במספר המעצרים המנהליים של יהודים בתקופת כהונתו של השר יואב גלנט. בשנים 2018, 2019 ו-2021 לא נרשמו כלל מעצרים מנהליים של יהודים. לעומת זאת, בשנת 2020 נרשם מקרה אחד, וב-2022 שלושה מקרים. עם כניסתו של גלנט לתפקיד בשנת 2023, זינק מספר המעצרים ל-16, ובשנת 2024 הגיע ל-18 .

שינוי מדיניות תחת השר כ"ץ

עם כניסתו לתפקיד, הודיע השר כ"ץ על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון. בהודעתו ציין: "במציאות בה ההתיישבות היהודית ביו"ש נתונה לאיומי טרור פלסטיניים חמורים וננקטות סנקציות בינלאומיות לא מוצדקות נגד מתיישבים – לא ראוי שמדינת ישראל תפעיל צעד חמור מסוג זה נגד אנשי ההתיישבות" . החלטה זו זכתה לתמיכה רחבה מצד שרים, חברי כנסת ואישי ציבור, ביניהם השרים יריב לוין, אריה דרעי, שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.

תגובות להחלטה

מנכ"ל ארגון חוננו, שמואל (זנגי) מידד, קרא לשר כ"ץ להורות על שחרור כלל העצורים המנהליים היהודים, והדגיש: "המתיישבים אינם האויב, ואת מאמצי מערכות הביטחון יש להכווין כנגד אויבי ישראל שפוגעים שוב ושוב באזרחי ישראל". מנגד, גורמים במערכת המשפט הביעו דאגה מההחלטה, וטענו כי היא עלולה להגביל את יכולת השב"כ להתמודד עם גורמים יהודיים חתרניים בשטחים .

מעצר מנהלי: כלי שנוי במחלוקת

מעצר מנהלי הוא כלי המאפשר לרשויות הביטחון לעצור אדם ללא משפט, בהתבסס על מידע חסוי, מתוך מטרה למנוע סכנה עתידית. השימוש בכלי זה מעורר מחלוקת, בשל הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות האדם והיעדר הליך משפטי הוגן . בעוד שהשימוש במעצרים מנהליים נפוץ בעיקר נגד פלסטינים, בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשימוש בכלי זה גם נגד יהודים, במיוחד מתיישבים ביהודה ושומרון.

החלטתו של השר כ"ץ עשויה להשפיע על מדיניות מערכת הביטחון כלפי מתיישבים ביהודה ושומרון, ולהוביל לבחינה מחודשת של השימוש במעצרים מנהליים ככלי למניעת אלימות וטרור. עם זאת, נותר לראות כיצד תתמודד המערכת עם האתגרים הביטחוניים באזור, והאם יימצאו חלופות אפקטיביות למעצרים המנהליים.