בית משפט הפך החלטה של משרד הביטחון, וכפה עליו להכיר בחיילת שלקתה בטרשת נפוצה כנכת צה"ל
בית משפט השלום בירושלים, המשמש כערכאת ערעורים על החלטות משרד הביטחון, קיבל לאחרונה ערעור שהגישה חיילת, וקבע כי מחלת הטרשת הנפוצה שבה לקתה בעת שירותה נגרמה עקב הידבקות בוירוס. בכך שינה בית המשפט את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, בהכיר רק בחלק ממחלת החיילת. הערעור הוגש בשמה של החיילת על ידי עו"ד יואב אלמגור.
תנאי שירות קשוחים ותחלואה חריגה
החיילת התגייסה בשנת 2017 בבריאות שלמה ושובצה למכינת לוחמות וטירונות בבסיס ביסל"א בצומת טללים. השירות התאפיין במספר מועט של שעות שינה ודרישה מתמדת לעלייה בסולם המאמצים הפיזיים, לרבות מסעות של 10 ק"מ עם ציוד מלא, שבועות של שהייה בשטח ולינה במדבר, כש"לעיתים היו מגיעים למאהלים שלנו בשטח בדואים על טרקטורונים וניסו ( וגם הצליחו) להפחיד אותנו".
בתצהירה תיארה החיילת שהות ממושכת בשמש, שבועות שלמים של שהייה בשטח עם לינה בשק שינה במדבר, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, ומחסור בתנאי היגיינה בסיסיים. לדבריה, בזמן השהות בשטח, סופק לה מזון בקופסאות שימורים, ולא התאפשר לה להתקלח או להחליף בגדים, והיא אף נדרשה לישון עם הנעליים והמדים.
כחודשיים לאחר גיוסה, לקתה החיילת במחלת חום שלוותה בכאבי ראש חזקים קושי בהתמקדות ראייה ובפריחה קלה בעור שעברה לאחר כשבוע ימים. מצבה הקשה לא זיכה אותה בכל הקלה בתנאי שירותה, והיא הונחתה ליטול אקמול בלבד.
לאחר שמצבה החמיר, היא אושפזה במחלקה הנוירולוגית וטופלה בסטרואידים במשך כשלושה חודשים. עם זאת, לא חל שיפור במצבה, ובדצמבר 2017, לאחר התקף של נימול בצד השמאלי של גופה, אובחנה אצלה מחלת הטרשת הנפוצה. כחודשיים לאחר מכן, היא שוחררה משירותה הצבאי.
עדויות רפואיות מנוגדות
החיילת הגישה תביעה לקצין התגמולים של משרד הביטחון, בבקשה להכיר במחלתה כפגיעה עקב שירותה הצבאי, אולם תביעתה התקבלה רק באופן חלקי, כשמשרד הביטחון מכיר באחריותו רק לרבע מנכותה, ועל כך הוגש הערעור.
לערעור צורפה חוות דעת רפואית של מומחית בנוירולוגיה, שקבעה כי גורם סביבתי המשמעותי להופעת טרשת נפוצה הוא מחלות חום ויראליות, ובעיקר הווירוס EBV. לדבריה, אין כל עדות לכך שהחיילת נחשפה לווירוס טרם שירותה הצבאי, וסביר יותר כי נחשפה אליו במהלך השירות, מה שהוביל להתפרצות המחלה.
מחלות בילדותה טופלו באנטיביוטיקה, המעידה על מחלות חיידקיות ולא ויראליות.
מנגד, משרד הביטחון הציג שלוש חוות דעת של מומחה מטעמו, שבחוות דעתו האחרונה הניח כי החיילת סבלה ממחלות חום מספר פעמים בילדותה, עוד לפני גיוסה. בכך, לדבריו, פוחתת הסבירות שהחשיפה לווירוס ה-EBV אירעה דווקא במהלך השירות.
שינויי גרסאות וביקורת בית המשפט
בית המשפט מתח ביקורת על המומחה מטעם משרד הביטחון, על החלפת גרסאותיו ללא הסבר מספק. בחוות דעתו הראשונה ציין המומחה כי קיימים דיווחים בספרות הרפואית על חשיפה לווירוס EBV כגורם למחלת הטרשת, ולכן ביקש לבצע לחיילת בדיקת נוגדנים לנגיף.
לאחר שהבדיקה נמצאה חיובית והעידה על חשיפה לווירוס, הוציא המומחה חוות דעת מתקנת ובה טען כי הווירוס EBV שכיח מאוד באוכלוסייה, ולכן אין ודאות שחשיפת החיילת אליו התרחשה במהלך שירותה הצבאי.
הוא הוסיף שהזמן החציוני בין ההידבקות בווירוס להתפרצות הטרשת הנפוצה הוא כ-5 שנים, מה שמפחית את הסבירות שהמחלה התפרצה עקב החשיפה בזמן השירות. בהתבסס על כך, העריך כי תרומת החשיפה לנגיף ה-EBV להתפרצות המחלה היא בשיעור של רבע בלבד, ועל כן, יש גם להכיר באחריות משרד הביטחון לנכותה של החיילת ברבע בלבד.
השופטים ציינו כי "ההחלטה להעמיד את שיעור ההכרה על רבע כאמור, לא הוסברה וסביבה נותרו סימני שאלה לא מעטים". הם הוסיפו כי "עדותו של מומחה משרד הביטחון הייתה רצופה בסתירות והותירה רושם בלתי אמין".
התעלמות ממחקר עדכני ומחדלים בבדיקות
השופטים התייחסו למחקר עדכני משנת 2022 המראה כי חשיפה לווירוס EBV מעלה את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה פי 32.
למרות שמומחה משרד הביטחון הזכיר את ממצאי אותו מחקר, הוא לא שינה את חוות דעתו, והמשיך לטעון כי החיילת לא לקתה בטרשת נפוצה בשל שירותה הצבאי.
לדבריו, באותו מחקר נקבע כי הזמן החציוני ממועד ההדבקה בווירוס ועד להתפתחות המחלה עומד על 5 שנים. במקרה של החיילת, לעומת זאת, מדובר בפער של שבועות ספורים בלבד בין המחלה הוויראלית בה לקתה לפרוץ הטרשת הנפוצה – ועל כן אין זה סביר שמחלה ווירלית זו אחראית למחלתה הכרונית.
מנגד, טענה המומחית מטעם המערערת, כי מדובר בנתון חציוני, וכי קיימים מקרים חריגים שבהם נצפתה לקות בטרשת נפוצה בסמוך להידבקות בווירוס EBW – קביעה לה הסכים גם מומחה משרד הביטחון.
בית המשפט ציין כי אילו הייתה החיילת נבדקת בבדיקה סרולוגית בעת שירותה, בזמן שחלתה והופיעה הפריחה, ניתן היה לדעת בוודאות אם המחלה הוויראלית התרחשה באותו מועד. בנקודה זו קבעו השופטים כי העובדה שהצבא לא ערך לחיילת בדיקה סרולוגית בסמוך לפרוץ המחלה, גרמה לה לנזק ראייתי, והקשתה עליה להוכיח את טענתה.
לאחר שמיעת העדויות והראיות, קבעו השופטים כי "בסופו של יום לא מצאנו ולו הנחה אחת, מתוך הנחותיו של מומחה משרד הביטחון, שיש בה כדי לתמוך את קביעתו בעניין היקף זכאותה של המערערת להכרה והעמדתו דווקא על שיעור של רבע. יותר מכול נראית קביעה זו, כקביעה אקראית, שמאחוריה לא עומד כל רציונל…"
"התוצאה היא שיש לקבוע, כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של המערערת בטרשת נפוצה ובין האירוע הזיהומי הויראלי, שממנו סבלה בתחילת שירותה הצבאי ברמה המתקבלת על הדעת".
ביקורת על יחסי הגומלין בין משרד הביטחון למומחים
בסיום פסק דינו, מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על קצין התגמולים של משרד הביטחון, ועל יחסי הגומלין שלו עם מומחים רפואיים מטעמו.
השופטים אף מביאים בפסק דינם חלק מחקירתו של מומחה משרד הביטחון על ידי בא כוחה של החיילת, עו"ד יואב אלמגור, שבה נשאל המומחה על כמות חוות הדעת אותן סיפק במהלך העשור האחרון למשרד הביטחון, והודה כי מדובר על עשרות ואולי אף על מאות חוות דעת.
השופטים ציינו כי אין זו הפעם הראשונה שבה הם עדים למומחים העובדים עבור משרד הביטחון במשך שנים ארוכות, ומצב זה עלול להוביל לתלות לא רצויה ולניגוד עניינים.
"לא נוכל לעשות עבודתנו נאמנה ולהביאה לידי גמר, אם לא נתייחס להופעתו של המומחה מטעם המשיב, האמור לפעול כנאמן לאינטרס הציבורי, אך בחקירתו נחשפה שורה של כשלים, סתירות והטיות."
"מצב דברים זה, כפי שנחשף בחקירתו הנגדית של המומחה, של 'קבלנות' בעריכת חוות דעת, מטריד ועלול להצביע על התפתחותה של תלות לא רצויה ומתמשכת בין פרנסת המומחה ובין משרד הביטחון וקצין התגמולים. בכך יש כדי להעמיד את המומחה בפוזיציה שבה הוא עלול להימצא בניגוד אינטרסים מובנה לתוך מערכת יחסי הגומלין בינו ובין משרד הביטחון."
"בפסק הדין נקבע, כי בניגוד לעדותו של המומחה בפנינו לפיה הוא פועל על פי שיקול דעתו המקצועי, היה חשוף לרמזיו של קצין התגמולים, ששלח לו שאלות 'הבהרה' שלהן הגיב המומחה כמצופה ממנו, היטה את חוות דעתו ושינה את מסקנותיה."
"נראה, כי על פניו מנסה המשיב לערער על חוות הדעת של המומחה מטעמו בהפיכת קביעותיו לשאלות, וזאת אין להתיר."
"כאן אנו עוסקים ביחסי הגומלין שבין קצין התגמולים והמומחה אליו מופנה הנפגע לבדיקה. זוהי מערכת יחסים שבה, כך ראינו למרבה הצער, סבור קצין התגמולים כי ניסיון להשפיע על מסקנות חוות הדעת הוא לגיטימי."
"לא זו בלבד שהמומחה נענה לרמיזותיו של קצין התגמולים, אלא שהוא אף לא הודיע לקצין התגמולים כי יש מומחים מתאימים יותר ממנו לצורך עריכת חוות הדעת המקצועית בנושא גילם של הנגעים. הוא אף לא הציע לשכור את שירותיו של רופא נוסף, בעל תחום התמחות רלוונטי, שיסייע בידו."
סיכום ופסק הדין
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי ערעורה של החיילת מתקבל במלואו, והוכח קשר סיבתי מתקבל על הדעת, בין מחלת הטרשת הנפוצה שבה לקתה לבין הווירוס שאליו נחשפה במהלך שירותה, ועקב תנאי שירותה.
עו"ד יואב אלמגור, שייצג את החיילת, מסר בתגובה לפסק הדין: "מדובר בפסק דין חשוב, המכיר בקשר הסיבתי בין תנאי השירות הצבאי להתפרצות טרשת נפוצה עקב מחלה ויראלית. פסק הדין יאפשר לבסס תביעות של חיילים נוספים במקרים דומים, וייתכן שישפיע על מדיניות משרד הביטחון בתחום זה".
