בג"ץ מצמצם את "חוק בן גביר": סעיף ההתערבות בחקירות בוטל

בג"ץ פוסל חלקית את "חוק בן גביר": סמכויות השר לביטחון לאומי צומצמו

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, פרסם היום (א' טבת – 2 בינואר 2025) את פסק דינו בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לפקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר". העתירה, שהוגשה בדצמבר 2022, התמקדה בהרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על המשטרה, ובפרט בסמכותו לקבוע את מדיניות החקירות.

פסילת סעיף ההתערבות בחקירות

בפסק הדין, שניתן ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה, הוחלט לבטל את הסעיף המעניק לשר סמכות לקבוע מדיניות בתחום החקירות. השופטים פוגלמן, יצחק עמית, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר תמכו בביטול הסעיף, בעוד השופטים נעם סולברג, יוסף אלרון, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ התנגדו. דעת הרוב קבעה כי הסמכה זו פוגעת בזכויות החוקתיות של חשודים ואינה עומדת בפסקת ההגבלה.

השארת יתר הסעיפים בתוקף

בית המשפט החליט שלא לפסול את יתר הסעיפים בתיקון לפקודת המשטרה. נקבע כי הסעיף הקובע שהמשטרה נתונה למרות הממשלה אינו משנה את מערכת היחסים בין הממשלה למשטרה, ואינו גורע מעצמאותה המקצועית של המשטרה. כמו כן, הסעיף המגדיר את סמכויות המפכ"ל לפעול בהתאם להתוויות המדיניות של השר נותר בתוקף, תוך הדגשה שהמפכ"ל מחויב להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי.

תגובות להחלטה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב בחריפות להחלטת בג"ץ: "בג"ץ שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".

השופט יצחק עמית, בדעת הרוב, ציין כי התיקון יוצר "פגם מבני-משטרי שמוביל לפגיעה בזכויות אדם" והביע חשש מפני מתן כוח עודף לשר ללא הגבלות. מנגד, השופט אלכס שטיין, בדעת המיעוט, תהה על סמכות בית המשפט לקבוע מה מותר לכנסת לחוקק ומה לא.

הכירו את הרפורמה החדשה שהחלה בינואר 2025: מענקים ותמריצים