היועמ"שית לבג"ץ: "פגיעה אנושה", לבטל את חוק הוועדה לבחירת שופטים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה בכניסה לישיבת הממשלה בשדרות. צילום: אודי דוד בן דוד

היועמ"שית נגד הממשלה והרפורמה שהציבור דורש: "יש לבטל את חוק הוועדה לבחירת שופטים"

בתגובה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טוענת כי השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים מהווה "פגיעה אנושה" 

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, תגובה לבג"ץ בעניין הוועדה לבחירת שופטים
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. צילום: אודי דוד בן דוד

העימות החזיתי בין הממשלה למערכת המשפט מגיע לנקודת רתיחה חדשה. בתגובה רשמית שהוגשה היום (30.11.2025) לבג"ץ, קוראת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון להכריז על בטלותו של התיקון לחוק היסוד המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

במסמך מפורט המשתרע על פני למעלה מ-100 עמודים, מפרטת היועמ"שית מדוע התיקון, שאושר בכנסת במרץ 2025, אינו עוד "תיקון רגיל", אלא מהלך ש"מזעזע את אבני הבניין הדמוקרטיות" עליהן מושתתת המדינה.

"השתלטות פוליטית עוינת"?

בלב הטענות עומד השינוי הדרמטי בהרכב הוועדה. על פי החוק החדש, הרוב בוועדה עובר לידיים פוליטיות מובהקות (שישה פוליטיקאים מול שלושה שופטים), תוך דחיקת הגורמים המקצועיים. היועמ"שית מזהירה כי מדובר במעבר משיטה המאזנת בין מקצועיות לפוליטיקה, לשיטה המעניקה "משקל בכורה ומכריע" לשיקולים פוליטיים.

בזמן שהמערכת המשפטית גועשת סביב שאלת עצמאות השופטים, גם הצמרת הפוליטית רועשת בעקבות אירועים דרמטיים אחרים. רק לאחרונה דווח כי רה"מ נתניהו הגיש בקשת חנינה להרצוג ובסביבתו הגדירו את זה כ"אירוע יוצא דופן".

פתאום זה מסוכן? שופטים "צבועים" פוליטית

אחד החידושים המטרידים ביותר עליהם מצביעה התגובה הוא מנגנון "שובר השיתוק". מנגנון זה מאפשר לכל צד פוליטי (קואליציה או אופוזיציה) למנות שופטים לבית המשפט העליון באופן חד-צדדי אם לא מושגת הסכמה .

המשמעות, לפי היועמ"שית, היא ששופטים יתפסו בציבור כמי שמונו על ידי "מחנה" מסוים, מה שיפגע אנושות באמון הציבור ובניטרליות השיפוטית . חשיבותה של מערכת משפט נקייה משיקולים זרים ומלחצים מתחדדת כאשר רואים כיצד היא פועלת בתיקים אזרחיים ופליליים רגישים. דוגמה לכך קיבלנו השבוע כאשר מיכאל ( מיכו ) מירילשוילי ניצח בית המשפט ויפוצה ב-100 אלף ש"ח ע"י ד"ר איתי בן דן, פסק דין שמדגיש את הצורך בשופטים ישרים.

היועמ"שית: "אין מנוס מביטול החוק"

בסיכום דבריה, קובעת בהרב-מיארה כי התיקון סותר באופן חזיתי את מאפייניה הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית: עצמאות הרשות השופטת, הפרדת רשויות ושלטון החוק. לדבריה, זהו מקרה קיצון המצדיק את התערבות בג"ץ .

המאבקים בצמרת מתנהלים על רקע מציאות כלכלית לא פשוטה לאזרח הקטן. בעוד הפוליטיקאים והמשפטנים מתגוששים על עקרונות חוקתיים, הציבור נדרש להתמודד עם גזירות כלכליות מידיות. כך למשל, אם טרם שמעתם, כדאי שמהרו לתדלק, הדלק מתייקר הלילה ל-7.11 ש"ח לליטר, עוד תזכורת לכך שהחיים עצמם ממשיכים לזרום, ולעיתים להתייקר, במקביל לכותרות הענק.

הדיון בבג"ץ, שנקבע ל-10 בדצמבר 2025, צפוי להיות אחד הדרמטיים בתולדות המשפט הישראלי, כאשר על הכף מונח לא רק אופן מינוי השופטים, אלא עתידה של הדמוקרטיה הישראלית כולה.

שתפו את הכתבה:
הקישור הועתק בהצלחה!