מ-90 ל-150 אלף ש"ח: "ראיית הזהב" שהפריכה את טענת ההגנה בתביעת נזיקין

חברת הביטוח טענה לנסיבות שונות של חניה בצד הדרך ובית המשפט הציע פשרה נמוכה • עו"ד איל כהן סירב להצעה והציג תיעוד וידאו שהוכיח: הרכב היה בנסיעה

האם סירוב להצעת פשרה של בית משפט הוא הימור מסוכן או אסטרטגיה מחושבת? במקרה שנדון לאחרונה, התעקשות על ניהול הליך הוכחות הובילה להגדלת הפיצוי בכ-67%.

מדובר בתביעה בגין נזקי גוף (פלת"ד) עקב תאונת דרכים שאירעה לפני כחמש שנים בירושלים, בזמן סופת שלגים חריגה. התובע, שיוצג על ידי עורך הדין איל כהן ממשרד כהן-קריסי, נפגע מרכב שאיבד שליטה ופגע בו מאחור. כתוצאה מהתאונה אובחנו אצל התובע פגיעות בעמוד השדרה המותני והצווארי, חבלות בכתף ובלטי דיסק, והוא נאלץ להיעדר מעבודתו.

בכתב ההגנה, חברת הביטוח כפרה בנסיבות האירוע. היא טענה כי התובע חנה בצד הדרך במקום חניה מוסדר בהמתנה למפלסת שלג, וכי הרכב הפוגע הגיע באותו שלב. טענה זו יצרה עמימות עובדתית לגבי האחריות ועוצמת הפגיעה.

לאור המחלוקת בין הצדדים, הציע בית המשפט בשלב קדם המשפט לסיים את התיק בפשרה על סך 90,000 ש"ח. עו"ד כהן סירב להצעה וביקש לנהל את התיק ולהציג ראיות.

בשלב ההוכחות הוצג סרטון ממצלמת דרך, אשר כונה "ראיית הזהב". הסרטון הפריך לחלוטין את גרסת ההגנה והראה באופן ברור כי שני הרכבים היו בנסיעה על הכביש בעת הפגיעה, וכי רכבו של התובע רק האט עקב הפקק שנוצר מהשלג.

לאחר חשיפת הראיה והבהרת נסיבות התאונה, תיקן בית המשפט את הצעתו והעמיד את סכום הפשרה על 150,000 ש"ח בגין הנזקים. הצדדים קיבלו את ההצעה ולאחרונה נחתם הסכם הפשרה.