דם תמורת ירושה: מי שפוגע ביקיר יפסל מירושה

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה היום -ג',  לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21) (פסלות לרשת), התשפ"ד–2024, שיזמו היו"ר ח"כ שמחה רוטמן וח"כ דבי ביטון. הצעת החוק קובעת כי מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש, יהיה פסול מלרשת אותו. זאת, ללא קשר לשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. בית המשפט יוכל במקרים חריגים, בהם השתכנע כי זה היה רצון המוריש, לסייג את פסלות הירושה. עוד לפי הצעת החוק, אם מי שנפסל לרשת הוא ילדו של המוריש, ילדיו יוכלו לרשת את חלקו במקומו. עם זאת, ילדי קרוב משפחתו של מי שרצח או ניסה לרצוח לא יוכלו לרשת, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

הצעת החוק עוררה חששות בדיונים בוועדה, בעיקר בנוגע למי שזוכה מחמת אי שפיות הדעת. בעקבות כך, הוסיף היו"ר ח"כ רוטמן סעיף להצעת החוק, בו נקבע כי לא יראו באדם כמי שגרם באדישות או במתכוון למותו של המוריש, כשמתקיימות ההגנות השונות לפי חוק העונשין. אולם, מי שיקבע זאת יהיה בית המשפט האזרחי, לפי נטלי ההוכחה של משפט אזרחי.

הנימוקים מאחורי הצעת החוק

 "יש שתי סיבות לשלילת זכות ירושה: העיקרון המוסרי של הרצחת וגם ירשת, וכן הנחת העבודה שמי שנרצח לא היה רוצה שהרוצח ירש אותו. יש מקרים בהם יכולה להיות התנגשות ביניהן. נניח כשאדם כתב בצוואתו שגם אם בנו ירצח אותו הוא רוצה שזה יקרה, על רקע בריאות נפש או מצב אחר, ואז בית המשפט יוכל במקרים מיוחדים לקבוע כי יירש." אמר ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר הוועדה.

"בדיוני הוועדה עלו תסריטים שונים ויש פה חריג צר לשיקול בימ"ש שאם השתכנע למרות נסיבות גרימת ההמתה, יוכל לקבוע אחרת. הסעיף נותן מענה לכל המקרים החריגים והנסיבות המיוחדות.
בנוסח הנוכחי, שיקול הדעת מחליף את הסעיף בחוק הקיים אך נבקש לשקול מחדש את המחיקה של הסעיף, כך שאם המוריש מחל בכתב על ניסיון הרצח שלו זה יישאר לצד שיקול דעת בימ"ש. נחדד שסעיף שיקול דעת בימ"ש חל גם על מקרים כמו זיוף צוואה" אמר עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה.

התמודדות עם מקרים של אי שפיות הדעת

ח"כ מיכל וולדיגר אמר שלפני שבוע בן גרם למותה של אמו בערד, אבל בגלל שאין מענים, ומחלתו לא טופלה, מבחינתי מה שגרם למוות הוא המדינה שלא מטפלת בו והמחלה של הילד. זה לא נכלל בסעיף. האדם לא רצח. מחלתו גרמה לו לחשוב דבר מסוים. רצח דורש כוונה ולכן כשכותבים "מי שגרם במתכוון או באדישות" זה בעייתי. היום המצב הפרוצדורלי הוא, שמגישים נגדו כתב אישום על רצח וכשנטענת אי-כשירות, נדרשת קודם הודאה במעשה ואז לפי כתב האישום האדם גרם למוות וזה מסיר את הנטל מהמדינה. אפשר לתקן ולכתוב "למעט אי שפיות הדעת", אחרת האדם גם איבד את אמו וגם מאבד הכל.

 "יש פה רכיב שנדרשת לגביו קביעה פוזיטיבית שיפוטית ברף האזרחי או הפלילי שקרה מקרה גרם מוות ביסוד העובדתי וכן על התקיימות היסוד הנפשי. בלי שני הדברים הללו אין פסלות מלרשת. המקרה הקלאסי עליו את מדברת בו נקבע זיכוי מחמת אי שפיות שלטעמי לא נכלל בסעיף. בקביעת זיכוי מחמת אי-שפיות, עלתה טענה שבגלל האופן בו מנוסחות קביעות בימ"ש אנחנו כן נימצא תחת הסעיף הזה. לכן בפס"ד שנקבע בו זיכוי מחמת אי-שפיות, יש להתייחס אליו כאילו לא ניתן, כדי שלא ישמש קביעה שיפוטית לעניין "במתכוון או באדישות" ועדיין צריך יהיה ללכת לבימ"ש אזרחי. כלומר נוסיף לנוסח, שלא יראו בהחלטה כזו של זיכוי כקביעה שגרם באדישות או במתכוון למוות". כך אמר היו"ר ח"כ רוטמן.

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה, משרד המשפטים אמרה "אין הרבה מאוד מקרים של זיכוי מחמת אי-שפיות. בד"כ במצבים אלו בודקים את הכשירות הדיונית ויש מצבים בהם מופסקים הליכים ואנחנו לכאורה במצב אחר. כשיש אי-שפיות כתב האישום עדיין מייחס לנאשם רצח או רצח בנסיבות מחמירות ואפשר להתבסס על הקביעות הללו ועל חומרי החקירה כדי לדבר על המניעים אפילו במצבי אי-שפיות. בפרקטיקה, יכול להיות שהמעשה עדיין מעיד על כוונה למרות אי-השפיות, כך שיכולים להיות מצבים כאלו שתהיה קביעה שיפוטית שביצע את העבירה".

עו"ד נתנאל לגאמי, המשנה לסניגורית הציבורית הראשית ציין: "כל הסייגים לאחריות הפלילית ובתוכם סעיף אי-שפיות הדעת, דורשים מבימ"ש לקבוע "בשל מעשה שעשה", כך שבימ"ש לא יכול לזכותו אם לא נקבע שביצע את המעשה, הדורש יסוד עובדתי ויסוד נפשי. בפרקטיקה, כשמדובר על סייג אי-שפיות הדעת אין דיונים על היסוד הנפשי וההנחה היא שאם אדם זוכה מחמת אי-שפיות הוא ביצע את המעשה בכוונה או באדישות". היו"ר ח"כ רוטמן הגיב שהטיעון נכון לכל הסייגים, לכן אפשר להוסיף סעיף מבהיר שלא יראו באדם כמי שגרם באדישות או במתכוון למותו של המוריש, כשמתקיימות ההגנות השונות לפי חוק העונשין. ההוכחה של ההגנות תהיה בבימ"ש האזרחי.

השלכות על משפחות נרצחים

עוד הוסיף עו"ד איגי פז, משרד המשפטים שהליך הירושה מתחיל אצל רשם הירושות. אם כולם מסכימים, הרשם לא בודק את הרישום הפלילי. אם תוגש התנגדות ייכתב בה שהיתה גרימת מוות במתכוון או באדישות וזה יעבור אוטומטית לבימ"ש לענייני משפחה. אותו צד יוכל לבקש להתחשב בכך.

ד"ר תמר קלהורה, משרד המשפטים אמרה שהיה פס"ד ואדם זוכה לאחר שנקבע שהוא ביצע את הרצח במתכוון. נניח שאחיו מתנגד לצו הירושה ומגיעים לבימ"ש מה המשמעות? אדוני מחזיר אותנו למצב של הרשעה היום. יכול להיות שכדאי לנסח את הסעיף ככזה שמפרט את הנסיבות- האם הופסקו ההליכים ועוד. אם היה הליך פלילי של זיכוי זה חוסר יעילות לומר שבימ"ש אזרחי ינהל שוב את הדיון הזה. אם מציעים להוסיף התייחסות להגנות אז צריכה להיות הפרדה בין כלל המקרים לבין הסיטואציה בה דיברנו עשיו שבה הנטל יהיה הפוך.
יש לוודא שברור מהנוסח שגם במצב זה יכול לבוא אדם ולומר שלמרות הזיכוי והטענה להגנה עצמית עדיין ניתן יהיה לדרוש פסילה.

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות אמרה: "הייתי בשבעה כשהאח גולל סיפור ארוך שאחיו לא רצח בחוסר שפיות דעת רגעית אלא היה חולה נפש שנים ואשמה גדולה רובצת על מערכת בריאות הנפש אך היה בסיס אלים מתמשך ולחשוב שעדיין יוכל לרשת את אמו שאותה רצח, זה מצב בלתי נסבל".

"זיכוי מחמת הספק לא קיים בחוק. זיכוי הוא זיכוי. אולי נדרשת חשיבה מחודשת, האם צריך להחריג את הזיכוי, כל זיכוי. כשאדם מזוכה, לצד העניין הממוני, עדיין יהיה לו תיוג וזה לא נכון שגם אם זוכה בפלילי עדיין יהיה לו תיוג של רוצח". אמר עו"ד לגאמי

לסיכום

הצעת החוק החדשה צפויה לשנות באופן משמעותי את דיני הירושה בישראל. היא תאפשר לפסול מירושה אדם שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש, גם אם לא הורשע ברצח. חשוב לציין שהצעת החוק עדיין לא עברה את כל שלבי החקיקה, וייתכן שיהיו בה שינויים נוספים לפני שתתקבל סופית.