אסון נחל צפית: הרשעת ראשי מכינת בני ציון בגרימת מוות ברשלנות
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע תקדים משפטי משמעותי בפרשת האסון בנחל צפית, שהתרחש בשנת 2018 וגרם למותם הטרגי של עשרה בני נוער ולפציעת שניים נוספים.
פרטי הכרעת הדין
לאחר חמש שנים של הליך משפטי מורכב, הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ראשי מכינת "בני ציון" – יובל כאהן, מנהל המכינה, ואביב ברדיצ'ב, המנהל החינוכי בשלוחת תל אביב – בעשר עבירות של גרם מוות ברשלנות ובגרימת חבלה ברשלנות לשני מטיילים נוספים. הכרעת הדין נמסרה על ידי השופט יובל ליבדרו.
האסון בנחל צפית: סקירת האירועים
ביום 26 באפריל 2018, במהלך טיול גיבוש למועמדים למכינת "בני ציון", נקלעה קבוצת המטיילים לשיטפון קטלני בערוץ נחל צפית שבדרום ים המלח. חרף התרעות חוזרות ונשנות על מזג אוויר מסוכן, יצאה הקבוצה לטיול, ובשעה שהגיעה למעוק בנחל הכה בהם השיטפון, שסחף עמו עשרה מהמועמדים וגרם למותם.
האחריות על ההחלטות שהובילו לאסון
לפי הכרעת הדין, צוות המכינה, בראשות כאהן וברדיצ'ב, תכנן את הטיול תוך התעלמות מהתרעות חוזרות על סכנת שיטפונות. כאהן, שלחץ לקיים את הטיול חרף התנגדויות, ניסח הנחיות בטיחות שנמצאו לקויות והורה על מסלול חלופי למרות תנאי מזג האוויר המסוכנים. ברדיצ'ב, שהוביל את הקבוצה בשטח, הסתמך על תחזיות שגויות ועל מידע לא מעודכן מאנשי מקצוע.
עמדת הפרקליטות ומסקנות בית המשפט
בית המשפט עמד על הפגיעה הקשה בערך קדושת החיים שגרמה לאסון ולתוצאה הטרגית, עמד על ההתעקשות של כאהן להוציא את הטיול במועד ובאזור שנקבע למרות ההתרעות החמורות לשיטפונות באזור באותם ימים, עמד על ההנחות השגויות והמטעות עליהן התבססה שיטת הטיול ועל הנחיות הבטיחות שקבע כאהן ולבלבול והשאלות הפתוחות שנותרו ביחס לעקרונות השיטה ולהנחיות אלו: קבע שנותר ספק האם שיטת הטיול היא בגדר פרקטיקה נוהגת ומוסדרת וקבע כאמירה נורמטיבית שמדובר בשיטה שיש בה סיכון בלתי סביר.
בית המשפט עמד גם על כך שביום האסון כאהן ניתק קשר ומגע עם הקבוצה: על חדלונו של כאהן לברר היכן נמצאת הקבוצה, מהן תכניותיה המפורטות ולהגיב וליצור קשר ישיר עם מאן דהוא גם לאחר שהיה מודע לכך שהקבוצה מטיילת בגשם בתוך הנחל.
בעניינו של ברדיצ'ב בית המשפט עמד על כך שהוא נמנע ליזום קשר ישיר עם כאהן ולהתייעץ איתו לאחר שקיבל התרעות במהלך יום הטיול, ואף לאחר שנאמר לו ש"זה לא יום לטיול בחוץ"; בנוסף, לא ביצע בדיקות קפדניות, גם לאחר שקיבל מהמדריכה האחראית על חפ"ק הטיול התרעה עדכנית בסמוך לפני הכניסה לערוץ נחל צפית.
בשולי הכרעת הדין, אך לא בשולי החשיבות, בית המשפט התייחס באמירה נורמטיבית לתחושות הקשות שעלו מהעדויות לפיהן משרד החינוך, אליו המכינות הקדם צבאיות קשורות במובנים מסוימים (או כל גורם רשמי אחר של המדינה), לא הסכים לשתף פעולה עם המכינות בגיבוש ותיקוף הנחיות בטיחות, ובכלל זאת בהקשר לטיולים, ואף סירב לאפשר להן להסתייע בחדר המצב של משרד החינוך לקראת טיולים ובמהלכם משל היו "נטע זר". בית המשפט עמד על כך שלא באמת יש צורך שהנחיות והוראות בטיחות יכתבו בדם.
את הכרעת הדין סיים בית המשפט במילים הבאות:
"שני, רומי, צור, עדי, מעיין, יעל, גלי, אילן, אגם ואלה זכרם לברכה יצאו עם עוד חניכים ומדריכים לטיול גיבוש של מועמדים שהתקבלו למכינה.
ואולם הם לא שבו מהטיול ולא ישובו עוד. ברשלנותם גרמו הנאשמים למותם כתוצאה מפגיעת שיטפון במהלך הטיול אליו יצאו.
ולאחר משפט ארוך ובחינה מעמיקה, צריך לומר את זה, צריך לומר את זה בצער.
לא הכל משמיים, אלא גם מבני אדם".
השלכות עתידיות על תחום המכינות והטיולים
פסיקת בית המשפט עשויה לשנות את אופן ההתנהלות של מכינות קדם-צבאיות ושל גופים נוספים העוסקים בטיולים בשטח. נקבע כי לא ניתן להסתמך על נהלים בלתי ברורים וכי על הגורמים המארגנים לפעול באחריות ובשקיפות מלאה כדי להבטיח את שלומם של המשתתפים.
אסון נחל צפית מהווה תזכורת כואבת לחשיבות של התנהלות אחראית ומחושבת מצד מנהלי מכינות וגופים ציבוריים. הכרעת הדין מדגישה את הצורך בשיפור הנהלים ובהגברת הפיקוח בתחום הבטיחות בטיולים, תוך מתן דגש לערך חיי אדם.