עמדת היועצת המשפטית לממשלה: אין בסיס להמשך הבדיקה בפרשת השופט יצחק עמית
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, פרסמה היום מכתב תגובה לח"כ יצחק קרויזר, שבו הבהירה כי אין מקום להמשך ברור הטענות שהועלו נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה של כלל גורמי החקירה והמקצוע, אשר קבעו כי אין ראיות המצדיקות פעולות נוספות בנושא.
טענות לניגוד עניינים – והשלכות על המינוי
פרשת ניגוד העניינים לכאורה שבה נחשד השופט עמית התמקדה במעורבותו בהליכים משפטיים הנוגעים לדירה שבבעלותו, כאשר על פי הדיווחים השתמש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד. למרות ההכחשות מצד השופט עמית, והבהרתו כי פעל על פי חוק ולא היה מודע להליכים בשל ייפוי כוח שנתן לאחיו, העניין הוביל לביקורת ציבורית רחבה.
בעקבות הפרסום, שורת ארגוני ימין דרשו מראש הממשלה ושר המשפטים לעצור את המינוי של עמית לנשיאות בית המשפט העליון. הארגונים הדגישו כי הציבור בישראל כבר אינו נותן אמון במערכת המשפט, וטענו כי מינויו של עמית עשוי להחריף את המשבר.
החלטת היועצת: שיקול דעת או התעלמות מביקורת הציבור?
החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שלא להמשיך בבירור הטענות נגד השופט יצחק עמית מעוררת תהיות קשות על תפקידה בהבטחת ניקיון כפיים ושקיפות במערכת המשפט. בעוד שהיועצת מתבססת על חוות דעת של גורמי מקצוע, רבים תוהים אם החלטתה אינה משקפת דפוס חוזר של הימנעות מהתמודדות עם סוגיות רגישות, במיוחד כאשר מדובר באנשי מערכת המשפט הבכירים ביותר.
היועצת המשפטית נקטה עמדה חדה ומהירה – "אין בסיס להמשך ברור" – אך האם היסודיות הנדרשת באמת הושגה? האם ההחלטה נבעה משיקול מקצועי טהור, או שמא הייתה זו התעלמות מהדרישה הציבורית להבהרה מלאה ושקיפות מוחלטת?
הימנעות ממבחן ציבורי כגורם משברי
עמדתה של היועצת, שמשתמעת ממנה מגמה לסגור פרשות שנויות במחלוקת במהירות, משדרת מסר מסוכן לציבור. דווקא בתקופה שבה אמון הציבור במערכת המשפט מצוי בשפל, היועצת בחרה שלא להפעיל כלים שיבטיחו את אמון הציבור – כמו מינוי ועדה חיצונית בלתי תלויה שתבחן את הטענות לעומקן.
במקום להתמודד עם המורכבות, היועצת למעשה מחזקת את התחושה בציבור כי המערכת מגינה על עצמה – גם כאשר קיימות טענות שעשויות להטיל ספק ביושרתה. הבחירה לדחות את הטענות על הסף מבלי להציע מנגנון בדיקה שקוף רק מחזקת את תחושת הנתק בין המערכת לבין האזרחים.
תפקיד היועצת המשפטית לממשלה אינו רק לשרת את מערכת המשפט מבפנים, אלא להיות חוליה מקשרת שמאזנת בין המערכת לבין הציבור. בהחלטה זו, נדמה כי היועצת כשלה במילוי תפקידה כשומרת סף שאמורה להבטיח שהמערכת לא רק תהיה נקייה, אלא תיראה ככזו בעיני הציבור.
ישראל מכריזה: לא נצא מציר פילדלפי – הנוכחות תימשך בכל שלב א'
