אשת איש תבעה להכיר בה כידועה בציבור: מה קבע בית המשפט?

חמש שנים של קשר אינטימי הסתיימו במאבק משפטי על ירושה. השופטת הכריעה: 'אין ראיות לכוונת שיתוף'

על פי פסק הדין שהתקבל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדחתה תביעתה של אישה נשואה שביקשה להכיר בה כידועה בציבור של אדם שנפטר, על מנת לזכות במחצית מדירתו. השופטת מירה דהן קבעה כי אין לראות את האישה כידועה בציבור של המנוח, וכי הדירה שייכת לבתו בלבד.

הרקע לתביעה

בשנת 2013, לאחר שהתאלמן מאשתו, פנתה בתו של המנוח אל האישה, שהייתה חברת משפחה, וביקשה ממנה לשוב לישראל ולסייע לרומם את רוחו של אביה, שהיה במצב דיכאון. האישה נענתה לבקשה והחלה לפקוד את ביתו של המנוח באופן תכוף.

לאחר פטירת המנוח בשנת 2019, טענה האישה בבית המשפט כי התנהלה בינו לבינה מערכת יחסים זוגית במשך חמש שנים, במהלכה חיו יחדיו, ניהלו משק בית משותף וטיפלו בנכדים משני הצדדים. האישה, שהייתה נשואה באותה תקופה, טענה כי הנישואים שלה לבעלה היו "על הנייר" בלבד, ושזכאותה לדירה נובעת מחזקת השיתוף בין ידועים בציבור ולא מכוח חוק הירושה.

טענת הבת

בתו של המנוח טענה כי הקשר בין אביה לתובעת היה קשר אינטימי בלבד, ולא מערכת יחסים זוגית מלאה. היא הדגישה כי האישה נותרה נשואה לגבר אחר במשך כל התקופה. כמו כן, המנוח מעולם לא רשם את האישה כידועה בציבור במסמכים רשמיים במקום עבודתו. הבת אף טענה כי אביה רצה להוריש את דירתו לנכדו, כפי שתמלול שיחה בין התובעת לבין קולגה של המנוח הצביע.

הכרעת בית המשפט

השופטת דהן קבעה כי לא התקיימו התנאים להכרה באישה כידועה בציבור של המנוח. לדבריה, האישה לא הצליחה להוכיח כי התגוררה עם המנוח ברציפות, מעבר לביקורים תכופים בביתו. כמו כן, לא הוצגה הוכחה להשתתפותה במימון הדירה או בשיפוצה, דבר שהיה עשוי להצביע על כוונת שיתוף.

עוד ציינה השופטת כי המנוח נרשם כבעלים הבלעדי של הדירה, הוא שילם את מלוא תשלומי המשכנתה, ולא הותיר צוואה לטובתה של התובעת. בנוסף, במסמכים הרשמיים בשירות בתי הסוהר הוגדר כאלמן, ולא צוין שהייתה לו ידועה בציבור.

בית המשפט דחה את תביעת האישה, חייב אותה לשלם דמי שימוש ראויים על התקופה שבה התגוררה בדירה לאחר פטירת המנוח, וכן הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.

ביטוח לאומי: תכנית המענקים שיכולה להגיע עד 200,000 ש"ח